בשבוע האחרון פרסמו אתרי חדשות על חשיפה מחודשת של בריכת הגופרית בחוף גופרה שבחוף המזרחי של הכנרת. הבריכה, שנעלמה מתחת למים לפני כשש שנים עקב עליית המפלס, חזרה ונחשפה עם ירידת המפלס, ואיגוד ערים כינרת אף הקים במקום בריכה קטנה בעומק של 20 ס"מ כדי שמטיילים יוכלו לשכשך במי הגופרית התרמו-מינרליים.
מדובר בבשורה טובה לנופשים - ג'קוזי טבעי וחינמי לכל דכפין, עם מים בטמפרטורה של כ-31 מעלות הדומים בהרכבם הכימי למעיינות חמת גדר.
אלא שפרט מסוים גרם לארכיאולוג יוסי סטפנסקי לפרסם הבהרה.
"מעולם לא כתבתי דבר כזה"
"מעולם לא כתבתי שהאר"י זיהה את באר מרים בחוף גופרה, אלא להיפך. הוא זיהה אותה בחוף הקרוב לחמי טבריה בצד המערבי של הכנרת, לא בצד המזרחי שלה", מבהיר יוסי סטפנסקי ארכיאולוג בכיר באוזני כותב השורות.
חוף גופרה נמצא בצד המזרחי של הכנרת, למרגלות הגולן. בארה של מרים, נמצאת בצד המערבי, בין טבריה לחמי טבריה. המרחק בין שני האתרים עומד על כעשרים קילומטר לפחות. מדובר בשני מקומות שאין ביניהם קשר.
הג'קוזי החינמי
בריכת הגופרית בחוף גופרה היא אכן ייחודית ומרתקת. המים עולים מעומקי האדמה בטמפרטורה קבועה, מכילים גופרית, בורון, פלואור וכלוריד, ויש הטוענים שיש להם סגולות ריפוי לעור ולמפרקים.
בימי המשנה והתלמוד שכן ליד המעיין כפר חקלאי קטן עם מעגן. בסיוע רשות המים הוסדרה כעת הנביעה בזרזיף אחד ממוקד, המנותב לבריכה הקטנה החדשה. הכניסה חינם - התשלום רק עבור החניה.
אך בארה של מרים, אין לה שום קשר למקום.
בארה של מרים - המיקום האמיתי
בארה של מרים נבראה ביום שישי בין השמשות, וליוותה את בני ישראל בכל ארבעים שנות המדבר, ולאחר הכניסה לארץ - שקעה בעומק הכנרת.
חז"ל מסרו את הדרך לזהותה: "הרוצה לראות בארה של מרים יעלה להר הישימון ויראה בימה של טבריה כעין קערה של כסף". המדרש מוסיף שהבאר ניכרת בבעבוע מים קרים העולה מקרקעית הכנרת.
לאורך הדורות זכו גדולי ישראל להתגלות הבאר: על האדמו"ר מקאלוב מסופר שבכל ערב שבת התעופף עם שמשו מהעיירה קאלוב באירופה עד לבארה בטבריה ופעם אחת השמש שמט ידו מאבנטו ומצא עצמו לבדו... בטבריה. הבבא סאלי, בנסיעה דרך מדבר סהרה שבה אזלו המים מהמנוע, הצביע על גבעה בצחיח שממה וציווה לחפש - ומעיין נמצא. הרבי מצאנז-קלוינזבורג בשואה, בצעדת המוות לדאכאו, הצביע על נקודה בקרקע, וחפרו ומצאו מים.
מיקומה המדויק - לפי האר"י ולפי המחקר
רבי חיים ויטאל, תלמידו המובהק של האר"י, מתאר בכתביו את הרגע שבו האר"י השקה אותו ממי הבאר: "הלך מורי ז"ל לטבריה והוליכני עמו ושם היה ספינה קטנה, וכשהיינו מהלכין בספינה בתוך המים כנגד העמודים של בית כנסת הישן, לקח מורי כוס אחת ומילא אותו מים מבין העמודים, והשקה לי אותם המים, ואמר לי: עכשיו תשיג זאת החכמה, כי אלו המים ששתית היו מבארה של מרים, ומאז ואלך התחלתי להיכנס לעומק החכמה הזאת".
תיאור גיאוגרפי נוסף מרבי יעקב צמח: "בלכתך דרך ים טבריה אל חמי טבריה... במקום שיש דקלים רבים בשפת הים ההוא, מכוון כנגד מגדל אחד אשר בראש ההר, שם הוא בארה של מרים".
הארכיאולוג הבכיר ידידי יוסי סטפנסקי, הצליב את התיאורים הגיאוגרפיים הללו עם הממצאים בשטח וזיהה את המיקום: בחוף המערבי של הכנרת, בין טבריה לחמי טבריה, מול עמודי בית הכנסת הקדום. עיריית טבריה אף הציבה במקום שלט המסמן את מיקום הבאר.
זקני הדייגים של טבריה - יהודים וערבים כאחד, הכירו את המקום בשמו הערבי "ביר מרים". הדייג והמקובל חכם אברהם חטאב תיאר: "בין חוף הרחצה העירוני של טבריה לבין חמי טבריה ישנו מקום שבו נראית בשפל סוללה של אבנים שחורות בזלת הנכנסת לתוך הים. בקצה הסוללה יש אבן לבנה. כשמרגישים בעבוע של מים קרים מקרקעית הכנרת - זוהי בארה של מרים".
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות