ח”כ יעקב טסלר (אגודת ישראל) השתתף הערב (שני) בחוג בית בבית משפחת רוזנפלד באלעד, במסגרת פעילות הבחירות של יהדות התורה. במפגש, שתועד בידי כתב ‘כיכר השבת’, התייחס טסלר לקדנציה החולפת, למצוקות הציבור החרדי ולמעמדה הפוליטי של יהדות התורה לקראת הבחירות.
בדבריו נשמעה תמונה מורכבת במיוחד של ארבע השנים האחרונות, שבמהלכן החזיקו המפלגות החרדיות בכוח פוליטי משמעותי, אך לא הצליחו להביא להסדרה יציבה של אחת הסוגיות המרכזיות מבחינתן: מעמדם של בני הישיבות.
“מה עבר ליהדות החרדית בקדנציה המלא-מלא, הארבע שנים”, פתח טסלר, והוסיף כי לא ניתן במסגרת הזמן הקצרה להתייחס לכל מה שאירע.
בהמשך דבריו תיאר את המציאות שחווה הציבור החרדי לאורך הקדנציה.
“אני חושב שמה שקרה עד עכשיו, נראה לי שכל אחד ששייך למגזר החרדי, כל חרדי באשר הוא”, אמר, ובהמשך הסביר שהפגיעה הורגשה גם ברמה האישית: “או בכיסו, או שהוא יש לו אח, משפחה, חברים, שמרגישים את הנושא של הגיוס וכל הדברים האלה”.
המסקנה שלו הייתה חד־משמעית: “ולכן הקדנציה הזו הייתה מאוד מאוד מאוד קשה”.
“רדפו את לומדי התורה”
טסלר תיאר את השינוי שחל, לדבריו, באופי ההתמודדות של הנציגות החרדית בכנסת.
בעבר, הסביר, עיקר עבודתם של חברי הכנסת החרדים התמקד בשמירה על הזהות היהודית של המדינה, במוסדות הדת ובהבטחת צורכי מערכת החינוך החרדית.
“זה היה נתפס שזה בעצם הדבר הראשון שהולכים לכנסת, זה לשמר את הזהות, הזהות היהודית, כמה שאפשר”, אמר.
לדבריו, המאבקים על הרבנות, הכשרות, המקוואות והשבת היו מאז ומתמיד חלק מרכזי מעבודת הנציגים החרדים. לצד זאת, היה עליהם לדאוג לתקציבי מוסדות החינוך, הגנים והסמינרים.
אלא שבקדנציה הנוכחית, כך עולה מדבריו, המאבק הגיע גם לחיי היום־יום של הציבור עצמו.
טסלר טען כי הציבור החרדי נתקל בצעדים שנחוו כרדיפה: “רדפו, פשוטו כמשמעו, את לומדי התורה, את הציבור החרדי”.
הוא הדגיש כי בדבריו על הסנקציות אינו מתייחס דווקא לסנקציות הנוגעות לגיוס, אלא לצעדים נוספים שפגעו בציבור.
ארבע שנים, וחוק הגיוס עדיין ללא פתרון
דבריו של טסלר נאמרים על רקע סיומה של הכנסת ה־25, שבמהלכה היו המפלגות החרדיות שותפות מרכזיות לקואליציה במשך חלק ניכר מהקדנציה.
במהלך השנים הללו לא הושלם הסדר חקיקתי קבוע למעמדם של תלמידי הישיבות. אפילו הוראת השעה שנועדה להקפיא את מעצרי תלמידי הישיבות, ואושרה בכנסת ב־14 ביולי, הוקפאה בידי בג”ץ פחות מיממה לאחר אישורה, וב־3 בספטמבר בוטלה בפסק דין.
כך, למרות הכוח הפוליטי שהיה בידי המפלגות החרדיות, הכנסת מסיימת את כהונתה כאשר סוגיית הגיוס נותרה ללא פתרון מוסכם, והציבור החרדי ממשיך להתמודד עם השלכות משפטיות וכלכליות.
טסלר עצמו העלה את השאלות המתבקשות: “למה? ומה עשו? ומה לא עשו? ולמה לא עשו אחרת?”
הוא הבהיר כי אפשר לדון בכך במשך זמן רב, וביקש מהמשתתפים סביב השולחן להעלות את הנושאים שברצונם לברר.
“אם הימין יכול להקים ממשלה בלעדינו – הוא יקים בלעדינו”
אלא שהאמירה המשמעותית ביותר של טסלר הגיעה דווקא כאשר התייחס למפה הפוליטית וליחס של שני המחנות למפלגות החרדיות.
“אם הימין יכול להקים ממשלה בלעדינו – הוא יקים בלעדינו. והצד השני גם יקים בלעדינו”, אמר טסלר לנוכחים.
אחד המשתתפים שאל בתגובה: “נו, ועכשיו הוא לא יקים בלעדינו?”
טסלר השיב: “ואנחנו, מה שאנחנו עושים כרגע, מקווים שנגיע למצב שאף אחד לא יכול להקים ממשלה. אף אחד לא יכול להקים ממשלה”.
בדברים הללו הציג טסלר את מגבלת הכוח של הנציגות החרדית: מבחינתו, אף אחד מהמחנות הפוליטיים אינו מבטיח לשתף את החרדים בשלטון אם יוכל להקים ממשלה בלעדיהם. התקווה הפוליטית היא להגיע למצב שבו השתתפותם תהיה הכרחית.
הדברים מקבלים משמעות מיוחדת על רקע הקדנציה החולפת. המפלגות החרדיות היו חלק מהקואליציה שהוקמה לאחר בחירות 2022, ובכל זאת לא הצליחו להבטיח פתרון יציב לסוגיות שהפכו למרכז המאבק הציבורי שלהן.
טסלר ביקש לשמוע את שאלות התושבים, ולא הסתיר את הקושי שחווה הציבור החרדי. ואולם, השאלה שנותרת בעקבות דבריו אינה רק עם מי תוכל יהדות התורה להקים ממשלה לאחר הבחירות, אלא גם מה תוכל להשיג בה.
אחרי ארבע שנים שבהן החזיקו הנציגים החרדים בכוח פוליטי משמעותי, הציבור מגיע לבחירות כאשר סוגיית הגיוס עדיין פתוחה. בין התיאור של טסלר על קדנציה קשה במיוחד לבין התקווה להיות שותף הכרחי בממשלה הבאה, עומדת שאלת ההישגים שהצליחו נציגיו להביא לבוחריהם.
צילום ותיעוד: כתב ‘כיכר השבת’