בהר המנוחות בירושלים התקיימה היום (ראשון) בשעת צהרים מוקדמת, הלווייתו של אוריאל ברוך הי"ד, שנחטף ונרצח בשמחת תורה תשפ"ד וגופתו הושבה לקבורה בישראל בשבוע שעבר. מסע ההלוויה יצא מראשון לציון ונחתם בירושלים.
רבים ספדו לו בדמעות. בין היתר נשאה דברים רעייתו רחלי, שריגשה את הקהל ובין היתר קראה הספד שכתבה לבעלה, ימים ספורים אחרי הירצחו.
״יום שבת. 04/10 שנת 2025 ואני פותחת את העיינים לחדשות שיש הסכם לעסקה שמחזירה את כל החטופים הביתה", היא פתחה. "אחרי כמה שעות שהעיניים רק לחדשות, שמאז עסקת החטופים האחרונה לא פתחתי חדשות, אני מבינה שאני בלחץ. זה מתחיל להרגיש אמיתי.
"מהר מהר נעלי ספורט ולצאת מהבית לחפש הכל רק לא להכנס לזה. אבל זה לא עובר לי. אני בלחץ! יושבת על הספסל באמצע הדרך ופעם ראשונה שאני מעיזה לפתוח את ההספד שכתבתי לך ב 13 לאוקטובר שנת 2023, שבוע אחרי שקיבלנו את הבשורה על מיכאל יואב השם יקום דמו שנרצח יחד איתך. מיד הבנתי שגם תורנו יגיע".
עברה לקרוא את שכתבה באותו הספד: "שם כתבתי לך: אהוב ליבי, בחלום הכי הזוי שלי, לא חלמתי שאני אצטרך להספיד אותך, ולראות אותך שוכב ככה מולי, ידעתי והייתי בטוחה שאתה אל מוות! שאתה המלך של החיים האלה! היחיד בעולם שפיצח את הסוד לחיים טובים. ולצערי הרב ברגע אחד, נוראי ומתועב שכזה מפלצות רעות גדעו את חייך ולקחו מאיתנו את החיוך היפה שלך עם הגומות, השמחת חיים והאושר שהיה רק לך.
"היית בעל מיוחד... איך תמיד אמרתי: "הוא לא פשוט, אבל מכל הגברים בעולם הוא היחידי שיכול להיות בעלי". כי זה פשוט כך ידענו להבין, לאהוב, ולהכיל אחת את השני בצורה מיוחדת רק של שנינו. אתה לא יודע כמה תחסר לי. כמה אני אתגעגע לשטויות שלך.
"לא מצליחה להבין איך אני ממשיכה מכאן? איך ילדה רק בת 31 אמורה לקבל את התואר "אלמנה"? איך גדעו לנו את החיים? היו לנו עוד מלא תוכניות! כל כך קשה יהיה בלעדייך".
היא המשיכה: "לפני 6 שנים הגעת לחיי. ואני ידעתי שאתה הישועה הפרטית שלי, ה' פשוט חיבר בינינו, זה היה מושלם. וכך נולד המלך שלנו אופק. כמה היית גאה בו תמיד. כמה היית שמח ומאושר כשהוא מפעיל את כל הסובבים. איך היית אוהב לרקוד איתו ולהשתולל איתו עד שאני צועקת עליכם.
"ביום שישי יצאת למסיבה, אין לי דרך לתאר איזה מאושר ושלם היית. התכוננת בכזאת שמחה למסיבה כאילו שאתה לא כל שבוע במסיבות. התלהבת כמו ילד בחנות ממתקים.
"אבל זה כי ככה אתה, ילד שטות שרוצה לטרוף את החיים. ביום שבת ב-8 בבוקר הבנתי שמשהו לא בסדר, מ-8 ועד 20 בערב חיכינו לך בחוץ, על המדרכה, רק מחכים כבר שתבוא ותכעס עליי למה אני מפרסמת תמונה שלך בפייסבוק, ובאיזה סרט אני חיה שמשהו יכול לקרות לך? אבל השעות עברו ואתה כבר לא חזרת. יום ועוד יום ואני כבר מבינה".
האלמנה המשיכה בקול חנוק: "איך לא הייתי שם להגן ולשמור עלייך!!! איך לא הייתי איתך ברגעים שבהם אולי פחדת מהמפלצות האלה... תסלח לי... הייתי נותנת הכל בכדי שניה עוד קצת. אני יודעת שאתה יושב למעלה, וצועק לי 'עזבי אותך מכל הדמעות האלה, קומי ותטרפי את העולם! את אשת חייל! ואת האמא הכי טובה שיש לאופק! תנגבי את הדמעות וצאי אל החיים'. ואני? אני אעשה הכל כדי להצליח במשימה!
"אוריאל שלי, אף פעם לא ביקשתי ממך הרבה, אבל הפעם אני אבקש. תשלח לי כוחות, תשמור עלינו ותאיר לנו את הדרך. תודה על מי שהיית למעני, אהבתי, אוהבת. ולנצח יאהב.. אשתך".
היא סיימה לקרוא את ההספד והמשיכה: "והמילים... המילים הללו מתאימות גם להיום! רק שבחלוף שנתיים נוספו להן גם תובנות, הבנתי שהחוסר הוא גדול משמילים יכולות לתאר, אבל הליווי והשמירה שלך פשוט הורגשו בכל יום בכל דקה, בכל מעשה בכל פעולה, בדברים שעברתי, בשמחות ששמחתי, במשברים שחיוויתי, באנשים שפגשתי, ובכל צעד שאני ואופק צעדנו.
"אני אגיד לך תודה!!! תודה רבה שבכל החושך אני מצליחה לראות גם אור, תודה, שלימדת אותי המון כשהיית לצידי וגם כשאתה רחוק, תודה על אנשים מדהימים שבזכותך לא עוזבים אותנו. תודה שהילד שלנו דומה לך כל כך אני מביטה עלייך דרכו. הכי תודה גדולה שבחרת בי מכולן, מכל הבנות בעולם. תנוח אהוב שלנו, מתישהו עוד ניפגש".
0 תגובות