אברהם בנמלך מציב רף גבוה במבשר

שלל המוספים לחג עם "הקברניט" על הגרי"ז סולובייציק, מוסף הסיפורים הזיכרונות והאמנות, המוסף התורני, קהילות, לנוער ולמשפחה, והיהלום שבכתר "דער צייטונג" – יצרו תקדים והציבו את המבשר בפני אתגר קשה – להוכיח כי אין מדובר בהישג מקרי ובתופעה חד פעמית, אלא בתוצאה מובהקת של יכולות וכישרונות שכבר הצטברו בעיתון. המבשר יחייב מעתה את העיתונות החרדית לשנס את מותניה ולא להסתפק בסיפורי משולחים. (ראה מוסף לחג של המודיע).

דער צייטונג הביא את סיפורה המורכב, המסובך ולפעמים גם השנוי במחלוקת של העיתונות החרדית. היא קמה לא מתוך חתירה לחופש הביטוי ומימוש זכויות דמוקרטיות, כמקובל בעיתונות הכללית, אלא כתגובה לגלי החילון וההשכלה שאכלו לפני מאה ומאה וחמישים שנה, בכל פה, בבתי ישראל באירופה, בארץ ישראל ובאמריקה.

המוסף מציג את שלושת הענפים של עץ העיתונות החרדית, בגרמניה, בארץ ישראל במזרח אירופה ובמיוחד בפולין שבין שתי מלחמות העולם.בחכמה רבה הוצגו החוליות השונות של שדרת העיתונות החרדית ולצד כל אחת מהן הובא סיפור התייצבותה של העיתונות הזאת ללחום את מלחמות התקופות ההן.

יש אמנם יותר מדי פרוש בסיפור הזה, אבל אולי אין בכך כל רע שכן משפחת פרוש לדורותיה היא כנראה שבט שנולד עם מכונת דפוס ביד וכישרונות של מולי"ם ועורכים.

מן התיאור עולה כי המודיע קם על בסיס התשתית של משפחת פרוש, עם המבשר הראשון שלהם, עובדיו ובית הדפוס שלו. המודיע קם אמנם, כאשר הרב יצחק מאיר לווין, המנהיג הדגול של אגו"י בפולין ואחר כך בארץ ישראל, ביקש מהרב מנחם פרוש להתאחד סביב עיתון חדש שייצג את הירושלמים ואת הפולנים. ואולם הרב מנחם פרוש מבהיר בראיון אתו כי עם הזמן הפך המודיע להיות ביטאונו של חוג אחד ויחיד, שבינה לבין יתר החסידויות גבה הר.

על המוסף חתומים אברהם הלוי ומנחם כהנא, שהם כידוע שמות העט לענייני חרדים של אברהם בנמלך, חובש הכיפה הסרוגה. בוגר קול ישראל. המאזין החרדי זוכר את בנמלך מהתוכנית החרדית היחידה בתחנת רדיו ממלכתית - תוכנית מלווה מלכה המשודרת מידי מוצ"ש ברשת ב', אותה ערך במשך כמעט חמש שנים והפכה לתוכנית פופולארית ואהובה לא רק על המאזין החרדי.

בתבונה רבה עשו בעלי 'המבשר' ששכרו את בנמלך לשירותם, ואף שהוא יכול היה למצוא את מקומו בכל מערכת עיתון אחר בארץ, הוא משום מה דבק, לפי שעה, בעיתון הזה.

מעבר לתוכן, המוסף הסוקר 100 שנות עיתונות החרדית עוצב בצורה מרשימה, עם שפע תמונות של עיתונים ישנים שיש בהן כדי לעורר נוסטלגיה לימים היפים של יהדות אירופה עד לימינו אלה. קורע לב היה הפרק על העיתונות החרדית בימי השואה. מרגשת מאוד הייתה איגרתו של רבה של קובנה והפוסק החשוב של דורו הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל, שעודד את התפיסה החדשנית שיש צורך בתקשורת על טהרת הקודש. מחווה נאה היה באזכורם של עיתונאים ותיקים ובהם גם הרב יהודה נחשוני איש פא"י, הרב משה עקיבא דרוק איש אגו"י ואוריאל צימר איש סאטמר.

אין ספק שמוסף זה מהווה ציון דרך בעיתונות החרדית. הוא לא רק מסכם את 100 השנים האחרונות בעולם העיתונות החרדית. הוא גם מציב רף לשנים הבאות קדימה. תהיו בטוחים שגם בסיכום 100 השנים הבאות, שמו של הרב מנחם פרוש ימשיך לככב.