פרשת העיתונאית-המרגלת שנחשף בצהריים, הסירה את המסכה מפרצופו מעל המכוער של עיתון השמאל הקיצוני, "הארץ", שבעבר התיימר להיות "העיתון לאנשים חושבים".
במשך עשרות השנים האחרונות, עושה "הארץ" שירות רע למדינת ישראל, שירות מעולה לפלסטינאים.
כמעט ואין שבוע, שצה"ל והמדינה (וכמובן המתנחלים והחרדים) לא מוכים בעיתון, כמעט ואין שבוע שאחד מהנ"ל לא חוטף "חשיפות" ו"גילויים" על "מעשים לא הומניים", והכל, בשם "הצדק והיושר".
"הארץ" תמיד נהנה מהעובדה שלא חשף את מקורותיו, בשם "פרטיות העיתונאי", עד שפרסם כתבה נגד צה"ל וגרם ל"שירות הביטחון הכללי", להתחקות אחר מקורותיו של העיתונאי מ"הארץ" אורי בלאו.
וכשזה נחשף, שפשפו בכירי השב"כ את עיניהם: "הארץ" השתמש בחומרים מסווגים ביותר שננגבו מאלוף פיקוד המרכז יאיר נווה.
עיתון "הארץ" לקח את "חופש העיתונות" רחוק-רחוק, וכבר מזמן איבד צלם עיתונות.
בשביל "הארץ", לגנוב חומרים שמסכנים את המדינה, לפרסם מתוכם קטעים שגורמים לנזק חסר-תקדים לצה"ל ולמדינה - מותר בשביל "זכות הציבור לדעת".
והחמור מכל: העיתונאי בלאו ברח מישראל ללונדון וברוב חוצפתו מנהל משא ומתן עם השב"כ על המסמכים כשלבסוף הודיע כי לא יעביר את המסמכים המסווגים.
כדי להבין את הנזק העצום, אפשר ללמוד מהדאגה של ראש השב"כ שהביע חשש כבד מאוד מהאפשרות שהמסמכים הללו יגיעו לידיים הלא-נכונות.
השגיאות הקשות של בלאו, אולי נותנים לנו הצצה לפרצופו של "הארץ": גם לתת יד לגניבת חומרים מסווגים, גם לפרסם את חלקם, גם לברוח מהמציאות - לחו"ל וגם לשחק משחקים עם השב"כ שפוגעים בכולנו.
מיליון מסבירנים ישראליים, הכי טובים שיהיו, לא יצליחו לכבות שריפה בודדת שגרם עיתונאי קטן אחד, שהצליח לגרום לנזק תדמיתי חסר-תקדים לישראל - ברחבי העולם.
הגיע הזמן שהשב"כ יפעיל שרירים, ויורה על סגירה זמנית של עיתון "הארץ" עד לבירור העניין וקבלת המסמכים המסווגים.
כי היום, כולם כבר מודים בפה-מלא: "הארץ" מסכן את תושבי מדינת ישראל.