מאחורי הקלעים של "מפעל התמיכה": האם אייפאק עדיין מחזיקה במפתחות לוושינגטון?

לא רק לובי: תנועה עממית של מקצוענים

"אייפאק הוא סוג של תנועה עממית גדולה מצד אחד, ומצד שני בראשו עומדת קבוצה של מקצוענים", מסביר רוזנר. בניגוד לתפיסה של לוביסטים הפועלים בחשכה, בארה"ב הלובינג הוא חלק מובנה וגלוי מהמשחק הפוליטי. הכוח של אייפאק לא מגיע רק מהכסף, אלא מהיכולת להפעיל את "היהודי מהמחוז הרביעי באילינוי" שיגיד לחבר הקונגרס שלו: "אם אתה רוצה את התמיכה שלי – אתה צריך לתמוך בישראל".

טראמפ הציג הישגים של שנה: "תראו את הספר הזה" - וזרק אותו לצד

ישראל גראדווהל|10:28

חזרה מחו"ל לתל אביב - ומצאה בבית שני פלסטינים ישנים בסלון

קובי רוזן|10:26

רוזנר מציין כי בעבר דורג אייפאק כאחד מחמשת גופי הלובי החזקים בארה"ב, לצד ענקיות הנפט והנשק. "להיות מדורג שם זה לא דבר של מה בכך", הוא אומר.

סדקים בדו-מפלגתיות: המשימה הפכה למאתגרת

אחת מנקודות הגאווה של אייפאק לאורך השנים הייתה ה"דו-מפלגתיות" (Bipartisanship). היכולת להביא סנטור דמוקרטי צעיר כמו ברק אובמה לצד מנהיגים רפובליקנים. אך היום, המשימה הזו נראית כמו קרב מאסף.

"אמריקה של השנים האחרונות נהייתה מקום שבו קשה להסכים על משהו", מנתח רוזנר. "אם מפלגה אחת תגיד לילה, השנייה תגיד בוקר. אז למה שדווקא על ישראל הם יסכימו?". הקיטוב העמוק, לצד ביקורת פנימית בתוך הקהילה היהודית על כך שהארגון הפך ל"שמרני מדי", מקשים על מלאכת גיוס התמיכה.

תנועת המלקחיים: מהשמאל הפרוגרסיבי ועד הימין הבדלני

גוטהלף העלה בשיחה את סוגיית ה"אמריקה פירסט" (America First) של דונלד טראמפ והקולות הניציים בימין כמו טאקר קרלסון, שמתבטאים נגד אייפאק. רוזנר מאשר: "אנחנו מוצאים את עצמנו בתנועת מלקחיים. מבקרים חריפים בשמאל ובימין. זה הופך את התפקיד של אייפאק להרבה יותר חשוב, אבל גם להרבה יותר מסובך".

לדבריו, הקרב על הקמפוסים הוא אחת הזירות המורכבות ביותר. למרות שאלפי סטודנטים מגיעים לועידה, המאבק מול דוברים רהוטים ומוכשרים בצד השני הוא יומיומי וסיזיפי.

האם ישראל צריכה להיפרד מהסיוע?

נקודה מרתקת בראיון נגעה לתלות הישראלית בסיוע הכלכלי והביטחוני. רוזנר מפתיע כשהוא מציין שדווקא ראש הממשלה נתניהו התבטא בעבר על רצון להביא לסיום התמיכה הכלכלית הישירה.

"אנחנו לא מדינה ענייה של שנות ה-50", אומר רוזנר. "הסיבה שרצנו לאמריקאים בשביעי באוקטובר היא כי מדינת ישראל לא הייתה חכמה מספיק לפתח מחסנים עם מלאי תחמושת מספיק. אנחנו בחרנו להיות תלויים. כדי להשתחרר מזה, נצטרך לשנות את סדר העדיפויות התקציבי שלנו – לסגור משרדי ממשלה מיותרים ולהפסיק הזרמות קואליציוניות כדי לממן עצמאות ביטחונית".

מבט לעתיד: לאן הולכת אמריקה?

בסיום הראיון, כשנשאל על האתגר הגדול של חמש השנים הבאות, סיכם רוזנר: "אייפאק הוא גוף שתלוי בחברה האמריקאית. לאן שאמריקה הולכת – לשם אייפאק הולך. אם אמריקה תחזור לקונסנזוס, אייפאק יחזור לפעולות המסורתיות שלו. אם היא תישאר מקוטבת, הוא יצטרך למצוא מסלולים חדשים ויצירתיים כדי לממש את מטרותיו".

בהקשר זה, יצוין כי ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש לאחרונה עם חברי הנהלת איפאק בראשות נשיא הארגון מייקל טוצ'ין, במשרד רה"מ בירושלים. במהלך המפגש, סקר נתניהו את תמונת המצב של הלחימה בעזה וענה לשאלות חברי ההנהלה.

"אנחנו מגדירים את הניצחון בהשמדת היכולות הצבאיות והמשילות של חמאס, בשובם של החטופים - בזה אנחנו עוסקים עכשיו - ובמניעת חזרתה של עזה מלהוות איום על ישראל בעתיד", אמר נתניהו בפתח דבריו. הוא הוסיף והתייחס גם לחזית הצפונית: "קיימת גם חזית צפונית, שלשם אנחנו רוצים להחזיר את האזרחים שלנו בתנאים של ביטחון. לשם כך נדרשת נסיגה של חיזבאללה".