"באבוד רשעים": ראיון עם א' האיראני שמשפחתו חוגגת בסתר בלב טהרן

בראיון מיוחד לתוכנית הרדיו, שוחחנו עם א', פעיל ב"חדשות איראן" שמשפחתו הקרובה עדיין מתגוררת תחת משטר האייתוללות. דרך קווים מוצפנים וזהות בדויה, א' מתאר את התחושות המעורבות של שמחה אדירה לצד פחד משתק, וחושף את המציאות המורכבת של העם האיראני ברגע ההיסטורי הזה.

"רגע שהוא מעבר לדמיון"

"רצח ציני": פוטין זועם על חיסול חמינאי ומזהיר מפני קטסטרופה אזורית

דני שפיץ|14:07

הזירה הקשה במלחמה: שישה נרצחים ועוד עשרות פצועים בהם ילדים - בפגיעה ישירה בבית שמש

מישאל לוי|14:01

"ברגעים הראשונים פשוט לא האמנתי", משתף א' בתחושותיו כשהחלו לזרום הדיווחים הראשונים על החיסול. "זה היה כל כך מעבר לדמיון שהצלחנו לעשות דבר כזה גדול. מדובר באדם שאחראי לכל דם יהודי שנשפך ב-40 השנים האחרונות – מחיילים ועד אזרחים, על ידי כל שונאינו מסביב, מחיזבאללה ועד חמאס. פתאום לקלוט שהדבר הזה סוף סוף קרה... אלו היו רגשות מעורבים בהתחלה, אבל בסוף – שמחה גדולה. בעבוד רשעים רינה".

הקהילה היהודית באיראן: חוגגים בסתר, חוששים מנקמה

למרות השמחה, המצב בשטח רחוק מלהיות פשוט, במיוחד עבור הקהילה היהודית שנותרה באיראן. א' חושף כי יצירת קשר עם משפחתו כרגע היא כמעט בלתי אפשרית, גם בשל שיבושי אינטרנט מכוונים מצד המשטר וגם בשל סכנה ממשית לחייהם.

"אנשי המשטר נמצאים עכשיו בזעם, ואנחנו חלילה לא רוצים שהזעם הזה יופנה לכיוון הקהילה היהודית, שגם ככה נמצאת שם בפחד מתמיד", הוא מסביר. "הם מאוד מפחדים מהאזנות הסתר של המשטר שיושב חזק על הקהילה. אבל חד משמעית – יש שם איחולי 'מזל טוב' בינינו. כולם חיכו לרגע הזה. הקהילה היהודית שם חיכתה לזה אפילו יותר ממה שחיכו פה בארץ".

בין אבל לצהלות שמחה: פניה של החברה האיראנית השסועה

חיסולו של חמינאי מציף אל פני השטח את הקרע העמוק בחברה האיראנית. מצד אחד, א' מתאר תחושת שחרור עצומה בקרב אזרחים רבים: "מדובר במנהיג שרק לאחרונה היה אחראי למותם של רבבות אזרחים. יש שם משפחות אבלות שרואות בו את האחראי הישיר. יש גילויי שמחה אדירים ותחושת נקם. הוא המנהיג הכושל בהיסטוריה של איראן – מבחינה כלכלית וצבאית, בכל דבר שהוא נגע בו הוא נכשל. הוסרה אבן גדולה מהכתפיים של העם".

מנגד, משטר האייתוללות השקיע עשרות שנים בבניית תדמיתו של חמינאי כאיש אלוקים. א' מסביר כיצד מגיבים תומכי המשטר להתרסקות הפירמידה: "צריך לחלק בין הדתיים האידיאולוגיים, האנשים בכפרים שבאמת ראו בו מנהיג רוחני עלי אדמות, להם באמת קשה עכשיו; לבין המושחתים בצמרת הממשלה ומשמרות המהפכה. למעשה, היה פה ניצול הדדי – הם החזיקו אותו בראש הפירמידה, והוא נתן להם את האפשרות לבזוז ולעשוק את המדינה".

העיניים נשואות קדימה: המערכה טרם הסתיימה

לקראת סיום הראיון, א' מבקש להעביר מסר מפוכח: ראש הנחש אולי נגדע, אבל הגוף עדיין חי ובועט. "המשטר עדיין לא נפל. המפקדים שהרגו אזרחים בשטח עדיין חיים ועדיין מוכנים להרוג. האזרחים לא יכולים לצאת לרחובות כשהם לא חמושים מול כוחות הבסיג' ומשמרות המהפכה".

התקווה הגדולה של א', ושל גולים איראנים רבים ברחבי העולם, היא שהזעזוע הנוכחי יהיה האות להתקוממות אזרחית סופית, בגיבוי בינלאומי. "אנחנו עושים את שלנו", הוא מסכם בתקווה, "עכשיו השאר בידיים של העם האיראני. אני מתפלל שהראיון הבא שלנו כבר לא יהיה דרך קווים מוצפנים, אלא בשידור חי מכיכר עזאדי בטהרן המשוחררת".