דלג לתוכן הראשי
הממשלה נעדרה מהדיון

באורח חריג מאוד | הייעוץ המשפטי לכנסת קרא לבג"צ לפסול את חוק המעצרים: "חוק פוגעני ולא חוקתי"

נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה ולכנסת דרשו פה אחד לפסול את 'חוק המעצרים' שקודם על ידי יו"ר ש"ס אריה דרעי למניעת מעצר תלמידי ישיבות שהוגרו כ'עריקים' |  הממשלה בחרה להחרים את הדיון ולא הציגה עמדת הגנה, בטענה כי "התוצאה ידועה מראש" |  נציג היועמ"שית: "חוק מפלה שלא עומד בפסקת ההגבלה, בפרט בזמן מלחמה". השופטת וילנר: "בזמן שלום זו לא אפליה?" (משפט)

הדיון בבג"צ, הבוקר (צילום: יונתן סינדל/Flash90)

בדיון חריג ודרמטי שהתקיים הבוקר (שלישי) בבית המשפט העליון, הציגו נציגי היועץ המשפטי לממשלה ויועמ"שית הכנסת עמדה חד משמעית: חוק המעצרים, שנועד למנוע מעצר לומדי תורה שהוגדרו כעריקים, חייב להיפסל. הדיון התקיים בהרכב מורחב של תשעה שופטים בראשות המשנה לנשיא נועם סולברג, בעקבות עתירות נגד החוק שקידם יו"ר ש"ס .

בהחלטה חריגה, הממשלה בחרה שלא להיות מיוצגת בדיון כלל. דרעי הוביל קו לפיו אין טעם להציג עמדה הגנתית, מתוך הבנה שבית המשפט יפסול את החוק בכל מקרה. כזכור, בשבוע שעבר הוציא בית המשפט העליון צו שעצר את כניסת החוק לתוקף עוד לפני שפורסם ברשומות.

"לא עומד אפילו ברכיב אחד"

עו"ד ענר הלמן, שייצג את עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, תקף את החוק בחריפות. "מדובר בחוק פסול ופוגעני", הצהיר הלמן במהלך הדיון. "זה חוק שלא עומד אפילו ברכיב אחד מפסקת ההגבלה. הכנסת קובעת לעצמה איך מחוקקים והיא צריכה לדעת לעמוד בזה, צריך להקשיב ליועמ"שית הכנסת ולהקשיב מראש - ולא להגיע לביהמ"ש ולצפות שהוא יחליט".

הלמן הוסיף והדגיש את הפגיעה העקרונית בשוויון: "לשיטתנו, חוק שפוגע ויוצר אפליה באכיפה פלילית, לא יכול לעמוד גם שבוע. אי אפשר לחוקק חוק כזה". בהתייחסו למצב בזמן מלחמה, טען כי "אם החוק הזה ימשיך, משתמטים שנעצרו כבר - ההליך נגדם ייפסק וזה לא מוסרי בזמן מלחמה, כשלאנשי המילואים מאריכים את השירות".

"ניגוד להוראות חוק היסוד"

עו"ד יצחק ברט, נציג יועמ"שית הכנסת, הצטרף לקריאה לביטול החוק. "אין ברירה אלא לבטל את החוק", הצהיר ברט בפתח דבריו. "החוק לא נחקק בהליך שתואם את תקנון הכנסת. הכנסת מוסמכת לחוקק בהתאם לחוק היסוד. כנראה שאין ברירה אלא לבטלו".

ברט הדגיש את הפגמים בהליך החקיקה עצמו: "נכון לעמוד על הפגמים בהליך החקיקה. אנחנו חושבים שהליך החקיקה עמד בניגוד להוראות חוק היסוד". דבריו מצביעים על בעיה מהותית בדרך שבה הועבר החוק בכנסת, מעבר לתוכנו המהותי.

"מה זה משנה אם יש מלחמה?"

במהלך הדיון העירה השופטת וילנר לעו"ד הלמן על הדגש שהוא שם במצב המלחמה. "אתה מקדיש חלק נכבד מהטיעון לכך שאנחנו במלחמה. מה זה משנה?", שאלה השופטת. "בזמן שאין מלחמה, זו לא אפליה? בזמן שלום, זו לא אפליה?".

שאלתה של השופטת וילנר מצביעה על הבעייתיות העקרונית בחוק, ללא קשר למצב הביטחוני. החוק, שנועד להיות הוראת שעה למספר חודשים עד שתקום ממשלה חדשה שתכריע בסוגיית חוק הגיוס, נתקל בהתנגדות עקרונית מצד גורמי המשפט.

21 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

9
והפטור הגורף לאזרחים ערביים??? על זה לא מדברים! הגיוס היא חוק גזעני ולא שוויוני. אסור לאף יהודי להסכים להתגייס!
נפתלי
8
בג"ץ תמיד נגד הדתיים
היה צפוי
בגץ וצהל הם ראשי המיסיון
ברור
7
כל העייסק היה הצגה מעיקרא: עוד מאז שחוק טל נפסל היה ברור שללא רפורמה נגיע לאן שהגענו היום. ביבי יכול להבטיח הרים וגבעות - מה אכפת ליה גם ככה הבגץ ייקח את זה.
ההוא גברא
לסגור עם השמאל ולקבל הכללל בגץ חותם אחרי השמאל
ברור
יתכן שעכשיו כבר מאוחר מידי, כשבנט הציע להם הם לא רצו לקחת, הם ויתרו אפילו על כיסאות השרים ומנעמי הקואליציה, הכל למענו של ביבי נתניהו. עכשיו השמאל טיפס כבר על עצים גבוהים מידי
שי
יהיה שוויון חרדים לשון מוזניים
אפשרי
חוק טל לא פנה לציבור החרדי אלא החרד"לי. בסופו של דבר החרדים לא מוכנים להתגייס, ואף חוק טל לא היה מעלים את העובדה הזאת.
חנן ב.
ועם זאת הוא היה נוח למדי.
ההוא גברא
מי שעבד עליו היו עסקנים המציגים עצמם כחרדים עד היום ואילו החרדלים הסרוגים לא היו בתמונה, כיום כבר ברור לכולם שהעסקנים שעסקו בו הם חרדל סרוג רק בלבוש חרדי
זוכמיר

תוכן שאסור לפספס:

אולי גם יעניין אותך:

עוד בחוק ומשפט :