בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה אתמול (שלישי) את ערעורו של יו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, נגד חברת הכנסת טלי גוטליב. בכך נותרה על כנה ההחלטה לדחות על הסף את תביעת לשון הרע שהגיש גולן בסך חצי מיליון שקלים, לאחר שנקבע כי הפרסומים של גוטליב חוסים תחת החסינות המהותית המוענקת לחברי הכנסת.
לצד דחיית הערעור, השופטים מתחו ביקורת קשה על הדברים שפרסמה גוטליב ועל הפער בין המידע שהיה בידיה לבין האופן שבו הציגה את החשדות נגד גולן. סגנית נשיאת בית המשפט, השופטת חנה קיציס, כתבה כי גולן נאלץ להתמודד עם "תיאוריית קונספירציה שרחוקה ממנו מזרח כמערב".
התביעה עסקה בחמישה פרסומים שפרסמה גוטליב בין 23 בדצמבר 2024 ל-9 בינואר 2025, שבהם העלתה שאלות בנוגע לקשר אפשרי בין גולן לבין "פרשת הריגול בדרום", ותהתה מדוע הוא לא נחקר.
בין היתר, גוטליב טענה כי גולן חייב לספק הסברים בנוגע לקשר שלו למי שהואשם בתיק הריגול, וטענה כי גורמים שונים "מאתרגים" אותו. בחלק מהפרסומים הבהירה כי אינה יודעת אם גולן היה מעורב בפרשה, אך סברה כי יש לחקור את הקשר האפשרי.
הפרשה שאליה התייחסה נגעה לאסף שמואלביץ', שנגדו הוגש כתב אישום לאחר שלפי הנטען התחזה לקצין בצה"ל בדרגת סרן במהלך מתקפת 7 באוקטובר, השיג מידע סודי ומסר אותו לגורמים שלא היו מורשים לקבלו.
המידע שהיה בידי גוטליב
לפי פסק הדין, המידע שעליו הסתמכה גוטליב היה טענה שלפיה במחברת שנתפסה אצל שמואלביץ' הופיעו שמו של גולן ומספר הטלפון שלו. השופט אבי סתיו קבע כי גם אם המידע נכון, מדובר לכל היותר ב"אינדיקציה ראשונית וכוללנית", שאולי הצדיקה בדיקה, אך לא שיקפה חשד ממשי למעשה בלתי לגיטימי מצד גולן.
השופט ציין כי הפער בין האופן שבו הוצג החשד לציבור לבין המידע שעמד בבסיסו מוביל למסקנה שהפרסומים כללו לכאורה מרכיב של לשון הרע. לדבריו, בשל הנחרצות והחריפות שבהן נאמרו הדברים, הקורא היה עשוי לחשוב כי מדובר בחשד שיש בו "בשר", אף שלא כך היה.
עוד נקבע כי הפרסומים היו מתוכננים מראש, וכי גוטליב פעלה באופן מחושב תוך הסתמכות על חסינותה. בפסק הדין אף נקבע כי מדרך התנסחותה עולה כוונה לפגוע בגולן, אך מאחר שהפגיעה נעשתה על רקע פוליטי ולא ממניע אישי, אין בכך לבדו כדי לשלול את החסינות.
מדוע התביעה נדחתה?
למרות הביקורת, בית המשפט קבע כי לב הפרסומים היה קריאתה של גוטליב לחקור עניין שלשיטתה היה בעל חשיבות ציבורית. קריאה כזו, נקבע, נמצאת בתחום תפקידה כחברת כנסת.
השופטים הסבירו כי חבר כנסת שקורא לחקור עניין ציבורי הקשור ליריב פוליטי עלול להפריז בעוצמת החשד, לא לדייק או להציג תמונה שאינה מלאה. במקרים מסוימים, גם חריגות כאלה נכללות ב"מתחם הסיכון הטבעי" של עבודת חבר הכנסת ולכן מוגנות בחסינות.
השופט סתיו הדגיש כי הקביעה אינה מעניקה אישור להתנהלותה של גוטליב: "קביעה זו אין פירושה כי המשיבה פעלה כראוי בכך שהתבטאה כפי שהתבטאה". עם זאת, הוא קבע כי החלקים הבעייתיים בפרסומים היו קרובים מספיק למטרה הלגיטימית של קריאה לחקירה, ולכן החסינות חלה עליהם.
השופט רמי חיימוביץ הצטרף לתוצאה, אך הבהיר כי לא כל התבטאות פוליטית זוכה אוטומטית לחסינות. הוא ציין כי בפני גוטליב היה מידע שלפיו שמו ומספר הטלפון של גולן הופיעו במחברת, "הא ותו לא", והוסיף כי קיים קושי רב בהתנהלותה.
השופטת קיציס הוסיפה כי המידע שהיה בידי גוטליב היה "מידע נקודתי קל ערך", שקיבל בפרסומיה משמעות עודפת. לדבריה, גולן, "מי שבמסגרת שירותו הצבאי הממושך עשה לילות כימים בשמירה על גבולות המדינה ושלום תושביה", נאלץ להתמודד עם תיאוריית קונספירציה הרחוקה ממנו.
הערעור נדחה פה אחד, אך בית המשפט החליט שלא לחייב את גולן בהוצאות, בין היתר בשל התנהלותה של גוטליב במהלך הדיון. בפסק הדין נכתב כי היא הרבתה להתפרץ לדברי עורכות דינו של גולן באופן שהקשה מאוד על ניהול הדיון.
2 תגובות