סירבה להעסיק אתיופית בטענה ש"הם לא נקיים" – ותשלם בגדול

ביה"ד האזורי לעבודה קבע שמוסך למזגנים בחיפה ישלם 50,000 שקל פיצויים לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, לאחר שסירב להעסיק מנקה בשל מוצאה האתיופי.

עו"ד נטלי צרף-רביב | כיכר השבת |
מאות נשים אתיופיות בחג הסיגד. למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Miriam Alster/Flash90)

מוסך למיזוג אוויר לכלי רכב במפרץ חיפה מתנהל כחברה בע"מ בבעלות שני אחים. ביוני 2013 הגיע מנהל עבודה בחברת כח אדם בשם "מרבד הקסמים" יחד עם עובדת ניקיון, ממוצא אתיופי, על מנת להראות לה את מקום העבודה החדש שלה במוסך שאליו שובצה ולהדריך אותה בנוגע לעבודתה החדשה.

לשאלות על אפליה בעבודה:

פורום דיני עבודה

כשהבחינה בהם אשתו של אחד האחים, שעובדת במוסך כאשת הקשר עם "מרבד הקסמים", התחוללה במוסך דרמה. האישה ניגשה אל השניים והבהירה למנהל חד משמעית שהיא לא מוכנה להעסיק מנקה אתיופית.

העובדת המיועדת פרצה בבכי, והשניים עזבו את המקום, תוך שמנהל כח האדם מנסה להרגיע אותה.

בשלב מאוחר יותר הסיפור הגיע לאוזניו של מנכ"ל "מרבד הקסמים". הוא הרים טלפון אל הגברת מהמוסך, שחזרה ואמרה גם לו שהיא מסרבת להעסיק עובדת אתיופית, בטענה שמדובר ב"אנשים לא נקיים".

היא רק לא ידעה שהוא מקליט אותה. במהלך אותה שיחה אותה אישה מהמוסך אף הודיעה לו שהיא מפסיקה לעבוד עם חברת "מרבד הקסמים".

בינתיים המנקה המיועדת חזרה הביתה וסיפרה לבתה בת ה-18 על האירוע. הבת אמרה לה להפסיק לבכות ולקחה אותה לעורך דין. באוגוסט 2013 היא הגישה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה תביעה לפיצויים לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ואפלייה מחמת גזע או מוצא.

המנהל מחברת כח האדם העיד וסיפר שהיה מאד נבוך מהסיטואציה הקשה, שבה התובעת הושפלה על רקע היותה אתיופית.

התובעת עצמה, שהגיע לארץ לפני כחמש שנים ויודעת רק "קצת עברית", סיפרה שחשה עלבון גדול באותם רגעים.

מנגד העיד אחד מבעלי המוסך, וטען שרק הוא "הקובע". לטענתו, לגיסתו לא הייתה סמכות לקבל עובדי ניקיון למוסך. "היא לא אשת קשר של שום דבר, אלא מזכירה בלבד", טען האיש, והוסיף שנזף בה על מה שעשתה.

זלזול ואדישות

סגנית הנשיא השופטת איטה קציר העדיפה את עדויות התביעה שהיו מגובות גם בתמלילי שיחת הטלפון, על פני עדותו של בעל המוסך, שהייתה בעיניה "חמקמקה ולא אמינה".

השופטת דחתה את טענתו והבהירה שמתמלילי ההקלטות ברור שהאישה הייתה בכירה שממונה על העסקת עובדי הניקיון, והיא זו שקבעה אם לקבל או לא לקבל את התובעת לעבודה.

לאחר מכן, השופטת ציינה כי אמירותיה של האישה מעידות על כך שהייתה לה דעה קדומה ביחס ליוצאות העדה האתיופית. "דחייתה של התובעת על הסף עקב מוצאה בקבלתה לעבודה מראה על מדיניות מכוונת גורפת ומודעת של אפליה מחמת מוצא", כתבה השופטת, ואף ציינה כי מדובר בזלזול ובאדישות מוחלטת כלפי השפעת הפגיעה בתובעת.

הנתבע לא טרח להביא את גיסתו לעדות ולנסות להפריך את טענות התובעת, הזכירה השופטת, והבהירה שעובדה זו מתפרשת לרעתו.

מאחר שהוכח כי התובעת נפסלה לעבודה על הסף בשל המוצא שלה ומבלי לבדוק את כישוריה, השופטת קיבלה את התביעה וקבעה שהנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 50,000 שקל.

בנוסף נקבע כי הנתבעת תשלם הוצאות משפט בסך 7,500 שקל.

לקריאת פסק הדין

  • ב"כ התובעת: עו"ד יאיר ארן ואח'
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד טל בייצר ואח'

לעורך דין דיני עבודה • לפסק הדין לחצו כאן.

הכותבת: עורכת דין נטלי צרף-רביב עוסקת בדיני עבודה.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין".

** הכותבת לא ייצגה בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר