בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופט ערן טאוסיג) הטיל קנס כספי נוסף על מורן לויאן, נתבעת בתביעת לשון הרע, לאחר שזו השאירה באוויר פרסומים מכפישים בניגוד לפסק דין חלוט – ואולצה לבצע את המחיקה פיזית רק תחת עינו הפקוחה של השופט ובאמצע אולם הדיונים.
ראשיתו של ההליך בתביעת דיבה שהגישו רונן עמרי וארגון "אחים לנשק" נגד לויאן. התביעה הוגשה לאחר שלויאן צייצה בחשבון הטוויטר שלה לאורך שנת 2024 רצף של תשעה ציוצי תגובה בגנותם.
בין היתר, האשימה את עמרי ואת הארגון באחריות לרצח 1,400 ישראלים, כינתה אותם "בוגדים" ו"רוצחים", ואף כתבה לעמרי: "תבקש סליחה מסבתא שלך שרצחת!". עמרי הוא פעיל בארגון "אחים לנשק" וחבר במפלגת הדמוקרטים, אשר שכל את סבתו בטבח חמאס בכפר עזה ב-7.10.23.
קו ההגנה: "התובע לא שלח לינקים"
ההסכמות המשפטיות לא קויימו במועדן, ובעקבות כך הגיש התובע בקשה דחופה לפי פקודת ביזיון בית משפט. לויאן טענה מנגד כי פרסמה את ההתנצלות באיחור רק בשל מצב החירום, ובאשר לאי-מחיקת הפרסומים המכפישים טענה כי התובע לא העביר לה קישורים ישירים וכי היא בכלל "אינה יודעת כיצד למחוק" פוסטים ברשת החברתית. בשל רכיב ההתנצלות המאוחרת, פסק בית המשפט לחובתה עוד באפריל סך של 800 שקלים.
מפרוטוקול הדיון עולה כי למרות שנשלחו לנתבעת קישורים ישירים ומפורטים של הציוצים המכפישים כבר ב-3 במאי, אלו נותרו פומביים ונגישים. בדיון שנערך השבוע, ניסתה באת-כוחה של הנתבעת לטעון כי מרשתה פעלה בתום לב, ואף הציגה קישור בטלפון הנייד שלה שכביכול הראה מסך ריק.
רגע האמת: הקישורים נפתחו מול השופט
התפנית בדיון התרחשה כאשר בא-כוחו של התובע, עו"ד יונתן ברק, הפעיל את הקישורים המקוריים באמצעות המחשב הנייד שלו בתוך האולם, והוכיח באופן חד-משמעי לעיני השופט כי כל הפרסומים עדיין קיימים במרשתת.
השופט טאוסיג קבע כי הקישור שהציגה ההגנה לא היה תקין, והורה להעביר לנתבעת באופן מיידי את המייל המקורי שנשלח מטעם התובע. משנפתח המייל האמור במכשיר הטלפון הנייד של לויאן, הוטחו בה הראיות הדיגיטליות והפרסומים הופיעו על המסך. בנקודה זו, ובאמצע ההליך השיפוטי, נאלצה הנתבעת לעבור קישור אחר קישור ולמחוק את הפוסטים מהאינטרנט באותו הרגע.
השופט: תכלית ההליך היא אכיפה ולא ענישה
בהחלטתו, הבהיר השופט ערן טאוסיג כי מאחר שההפרה תוקנה בסופו של דבר בתוך האולם, אין עוד מקום להפעלת סנקציות עתידיות לפי פקודת ביזיון בית המשפט, שכן תכליתו של ההליך היא אכיפתית ולא ענשית.
עם זאת, השופט מתח ביקורת על התנהלות הנתבעת שגררה את התובע לדיונים מיותרים:
"במבחן התוצאה אין חולק כי הקישורים נשלחו לב"כ הנתבעת לכל המאוחר ביום 3.5.2026 ובפועל הפרסומים לא הוסרו. מצב זה אילץ את התובע להגיש את הבקשה דנן ואף להתייצב לדיון, כאשר לבסוף רק במסגרתו הפרסומים הוסרו."
בית המשפט קבע כי לויאן תישא בהוצאות התובע בסך של 1,700 שקלים, סכום המשקלל גם את העובדה כי היא החמיצה מועדי הגשת תגובות שנקבעו בהחלטות קודמות. סכום זה מתווסף להוצאות הקודמות בסך 800 שקלים שנפסקו לחובתה, ובסך הכל חויבה הצייצנית ב-2,500 שקלים בגין גרירת הרגליים הדיגיטלית.
0 תגובות