חברת הכנסת קארין אלהרר וסיעת "יש עתיד" הגישו עתירה דחופה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, בבקשה למתן צו על תנאי שיורה על ביטול תוצאות ההצבעה לבחירת מבקר המדינה שנערכה ב-3.6.2026, ועל קיום בחירות חדשות לתפקיד.
העתירה מופנית נגד שורה של גורמים ובראשם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, סיעת הליכוד, והמועמד שנבחר – עו"ד מיכאל ראבילו.
במרכז העתירה עומדת טענה חמורה לפיה עקרון היסוד החוקתי של "חשאיות ההצבעה", המעוגן בחוק יסוד: מבקר המדינה, נרמס ועוקר מתוכן באופן מכוון ומתוכנן. לפי העותרות, הליך הבחירה כולו זוהם באפקט מצנן ובלחץ בלתי סביר, שהפך את חברי הכנסת מנציגי ציבור עצמאיים ל"בובות על חוט" הפועלות תחת עינו הפקוחה של שלטון מרכזי.
"מפגן בושה": צילומי וידאו מאחורי הפרגוד כהוכחת נאמנות
הרקע לסערה החל בסבב הבחירות הראשון, שבו זכה המועמד הנגדי, השופט בדימוס יוסף אלרון, ל-60 קולות, בעוד פרקליטו של ראש הממשלה, עו"ד ראבילו, זכה ל-57 קולות בלבד. כתוצאה מכך, הוכרז על סבב הצבעה שני.
בעתירה נטען כי עם פתיחת הסבב השני, החל מהלך כפוי ותקיף מצד לשכת ראש הממשלה וסיעת הליכוד, במסגרתו נדרשו חברי הכנסת לתעד את עצמם מאחורי הפרגוד בסרטוני וידאו. מטרת התיעוד, כך נטען, הייתה להוכיח כי הכניסו את הפתק "הנכון" למעטפה ולא החליפו אותו ברגע האחרון, וזאת כדי "להשמיח את ראש הממשלה" ולהסיר כל חשד ל"בגידה" פוליטית.
בעתירה מתוארים מחזות חריגים באולם המליאה: חברת הכנסת גילה גמליאל נשמעה אומרת בקול רם "ראבילו, ראבילו, אני אצלם" בעודה שולפת את הטלפון; ח"כ קטי שטרית צעקה לחבריה "לצלם"; והשר שלמה קרעי אף תועד כשהוא מעמיד מצלמה על דופן הפרגוד כדי לצלם את הליך סגירת המעטפה באופן רציף.
מיד לאחר מכן, כך נטען, נצפו חברי כנסת מציגים את מכשירי הטלפון הניידים שלהם ליו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, כדי לספק הוכחות חותכות להצבעתם.
אצבע מאשימה כלפי יו"ר הכנסת והיועמ"שית
העותרות מפנות אשמה כבדה לעברו של יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, אשר לטענתן פעל כ"ידו הארוכה של ראש הממשלה". נטען כי אוחנה פעל בניגוד מוחלט להנחיית הייעוץ המשפטי של המליאה (שהוצגה על ידי סגן היועצת המשפטית לכנסת), אשר קבעה באופן חד-משמעי כי יש לאסור צילומים מאחורי הפרגוד בשל הפגיעה בחשאיות.
במקום זאת, אוחנה עצר את ההצבעה למשך כ-45 דקות – זמן שנוצל לפי העתירה ללחצים בלשכת נתניהו – ולאחר מכן הודיע פוזיטיבית לחברי הכנסת כי הצילום מותר והורה להתחיל את סבב ההצבעה מחדש תחת "השגחה".
העתירה תוקפת גם את מכתב התשובה של היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ומגדירה אותו כ"להטוטי מילים" וכמסמך שנמנע מלהתמודד עם הסוגיה המשפטית המהותית.
נטען כי הייעוץ המשפטי נאחז בטיעון הטכני שלא ניתנה "הנחיה בכתב" לצלם, תוך התעלמות מכך ש"בקשה" תקיפה המלווה בפיקוח הדוק בקלפי מייצרת את אותו אפקט מאיים.
ניגוד עניינים חריף ופגיעה במוסד המבקר
מעבר לפגמים הפרוצדורליים, העתירה מדגישה את ניגוד העניינים המוסרי והחוקי החריף שבו מצוי ראש הממשלה בנימין נתניהו. העותרות מזכירות כי עו"ד ראבילו הוא פרקליטו הפרטי של נתניהו, שייצג אותו בענייניו האישיים וניהל עבורו כספים ומשאים ומתנים קואליציוניים.
"המחשבה כי פרקליטו האישי של ראש הממשלה יכול לעמוד בראשות הגוף שאמור לבצע בדיקה על אודות האסון הנורא ביותר שאירע למדינה – טבח השבעה באוקטובר – היא מחשבה הזויה ומופרכת", נכתב בעתירה.
נטען כי קיים קשר סיבתי ישיר בין זיהום ההצבעה לתוצאותיה, שכן בסבב השני נשבר הרוב של השופט אלרון לטובת בחירתו של ראבילו, לאחר שחברי כנסת נאלצו לשנות את הצבעתם מתוך חשש אמיתי למעמדם הפוליטי.
בשל סד הזמנים הדחוק, ומאחר שמבקר המדינה החדש אמור להיכנס לתפקידו בראשית חודש יולי 2026 עם סיום כהונתו של מתניהו אנגלמן, ביקשו העותרות מבג"ץ לקבוע לוחות זמנים דחופים ביותר לקבלת החלטה ולחייב את המשיבים להגיש תצהירים עובדתיים מפורטים. העתירה נתמכת בתצהירים של ח"כ קארין אלהרר, ח"כ מירב בן ארי ויועצת פרלמנטרית שנכחו באולם המליאה בזמן אמת
0 תגובות