ישראל במלחמהישראל במלחמה
מגזין כיכר

רגע לפני שה"כד יתבין" מרעיד את הישיבות - כל מה שחשוב לדעת על השיר הפופולרי

לכבוד חג השבועות, מבקר המוזיקה של 'כיכר השבת', חוקר המוזיקה היהודית, נתנאל לייפר, בטור מיוחד על שיר החג האהוב והנפוץ - "כד יתבין" | מה מקורו של השיר ומה מקור הלחן הפופולרי? (מגזין מוזיקה)

נתנאל לייפר | כיכר השבת |
בחורי ישיבה רוקדים (צילום: Yaakov Lederman/Flash90)

אחד משירי חג השבועות (היחידים) והמוכרים הוא השיר "כד יתבין" המושר בכל רחבי העולם היהודי ובייחוד בעולם הישיבות, כאשר בחלק מהיכלי התורה, השיר מלהיט את האווירה ומעורר את השטייגען בעיצומו של ליל שבועות.

מגזין שבועות המלא - כנסו עכשיו

מילות השיר:

"כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה
קודשא בריך הוא אומר לפמליא דיליה
חזו בני חביבי
דמשתכחין בצערא דילהון
ועסקין בחדוותא דילי"

מה מקור השיר?

הנוסח הארמי מעביר תחושה של פיוט קדום, אך מקורו המדויק של השיר אינו ברור וידוע. פעם חשבו כי מקור המילים מהזוהר, אך היום שניתן לבדוק זאת בקלות אנו יודעים שאין בזוהר מילים כאלה.

נוסח דומה שככל הנראה היה לפחות ההשראה למילות השיר, נמצא בספרו של בנו של הגר"א - "באר אברהם", בסופו יש סדר שמחת בית השואבה של הגר"א ושם מופיע הנוסח "ראו בנים חביבים שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקין בדידי, מיד מתמלא רחמין על ישראל".

בנוסח קצת אחר מובא במעשה רב (מעשה רב השלם עמ' רפ"ג): "אשריכם ישראל כשאתם עוסקין בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה ואומר ראו בנים החביבין שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקי בדידי".

מה מקור הלחן?

הלחן הנפוץ והידוע למילים מיוחס לרבי מאיר שפירא מלובלין, אך בדומה לרוב השירים הישנים שמקורם ככל הנראה לפני עידן ההקלטות, אין לכך כל עדות או הוכחה שניתן להסתמך עליה.

אין ספק שמדובר בלחן ישן שקיים כבר שנים רבות - על פי עדויות שונות. היו שטענו כי החזון איש הביא אותו לארץ, אך מסתבר שהוא הכיר לחן אחר למילים אותן שרו בעיירה קוסובה בה נולד.

ההקלטה הראשונה

את השיר הקליט לראשונה באופן מסודר ר' דוד ורדיגר ז"ל באלבומו "קול רינה" - שירי קמפ רינה, שיצא בשנת 1969, את קולות הילדים בשיר מבצעים הילדים מרדכי ומנדי ורדיגר, לימים גדול הזמר החסידי מרדכי בן דוד ואחיו מנדי, שאף הוא ניהל קריירת שירה מצליחה במשך שנים רבות.

במשך שנים רבות היה הלחן הוותיק היחיד שמושר למילים אלו, אך בשנת 2009 יצא אלבומו הראשון של הזמר בני פרידמן - "טעמו כי טוב השם", עם הלחן החדש ל"כד יתבין" של המלחין המוכשר, משולם גרינברגר, שתפס מאד וגם הוא מושר במקומות רבים מאז.

למרות שמדובר בביצוע לא מוצדק לחלוטין של 8 דקות וחצי (בעיבודו של משה לאופר), לשיר פשוט יחסית שלא יושב על משבצת ה"יצירה", הלחן מרגש וקליט ומובן לחלוטין מדוע הוא הפך למוכר ומושר.

אם אתם מתעקשים למצוא לחן נוסף למילים, תוכלו להאזין ללחנו של חיים ישראל עצמו למילים מתוך אלבומו "סיפור חיי", כשבמהלך השיר חיים ישראל אף יוצא מגדרו ושר בהברה אשכנזית. בעטיפת האלבום יוחסו המילים לזוהר הקדוש, אך כאמור אין לכך שום מקור בזוהר.

יהי רצון שנזכה שגם השנה הקב"ה ישמח בנו ויצביע עלינו בפני הפמליא שלו כ"בניו חביביו".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר