ישראל במלחמהישראל במלחמה
מגזין כיכר

מידד טסה רצה לגדול, האם הוא אכן מצליח לעשות את זה?

מה חושב מבקר המוזיקה של 'כיכר השבת', נתנאל לייפר, על המתקפה המוזיקלית של ימי בין הזמנים ומה דעתו על אלבום ה-EP החדש של הזמר והיוצר מידד טסה, האם זה אכן עובד? (מגזין מוזיקה)

נתנאל לייפר | כיכר השבת |
מידד טסה (צילום: מור צידון)

את הטור השבוע אפתח בהצעת ייעול לאמנים בעקבות אירועי בין הזמנים. עומס, אפילו חיובי, יכול להיות דבר שמוריד משמעותית מההנאה. גם אם אתם אוהבים מאד גלידה, אם תאכלו במשך שלושה ימים רק גלידה, מעבר לכאבי הבטן שתקבלו, סביר להניח שלא תרצו לאכול גלידה תקופה ארוכה לאחר מכן. מוזיקה לא שונה בהרבה, לרוב האנשים יש קיבולת מוזיקלית נפשית מוגבלת. אנו מסוגלים לשמוע כמות שירים חדשה ומעבר לזה, אין לנו כבר חשק. גם אם כבר האזנו לכל השירים, סביר להניח שהשמיעה שלנו כבר תהיה מפוזרת ורופפת והסיכוי שנרצה לחזור לשירים האלה נמוך, שכן החוויה לא הייתה משהו.

>> למגזין המלא - כנסו

במה דברים אמורים? ימי בין הזמנים שאחרי שלושת השבועות, הם תקופה נהדרת להוצאת שירים חדשים, כולם בחופש, אחרי "צום" מוזיקלי ובימים אלו (עד ראש חודש אלול) יצאו כ-170 שירים חדשים... זו כמות מטורפת. אם מורידים את ימי השישי והשבתות זה למעלה מעשרה שירים כל יום. אני מבין לחלוטין את הרצון של האמנים "להתברג" בפלייליסטים של בין הזמנים, אבל הכמות המטורפת הזו גורמת לכך שקשה להאזין כבר לכולם.

מתוקף תפקידי כעורך מדור המוזיקה של 'כיכר השבת', השתדלתי להאזין לכל השירים החדשים שיצאו, וזו הייתה משימה לא פשוטה בכלל. אני מניח שמי שלא "צריך" להאזין לכל כך הרבה שירים חדשים, לא עושה את זה.

באופן מעניין, היו ימים בהם יצאו שלושה שירים בלבד, ובימים אחרים יצאו למעלה מ-20. לדוגמא, ביום הראשון של בין הזמנים יצאו כ-40 שירים חדשים... מי מסוגל להאזין באמת ל-40 שירים חדשים ביום אחד? כשלמחרתו יצאו עוד 20... כשמתחרים מול כל כך הרבה אמנים אחרים, זה גם פוגע בשירים וביוצרים. גם בתחנות הרדיו השונות מתקשים להתמודד עם כמויות השירים החדשים, ושירים איכותיים רבים פשוט שוקעים תחת מטר השירים החדשים, עוד לפני שהספיקו בכלל להגיע למצב של האזנה ראויה.

אני מניח פה הצעת ייעול לאמנים ולאנשי היח"צ שלהם, נסו לנהל יומן שחרורים משותף, בו תתאמו ביניכם את כמות השירים החדשים שיוצאים מידי יום ותנתבו אותם בצורה נכונה וטובה יותר עבורכם ועבור המיוצגים שלכם. וכן... עדיף לצאת ביום אחר שהוא לא היום הראשון, או כל תאריך אחר שאתם מדמיינים שהוא מוצלח יותר, ככה אולי יקשיבו לשיר החדש ולא יקברו אותו מתחת לערימה של 20 שירים אחרים.

כיום יש בשוק כעשרה אנשי יח"צ מובילים, שרוב המוזיקה עוברת דרכם, אם הם ישכילו לשתף פעולה כולנו נרוויח. אם האגו ינצח, נמשיך לקבל מתקפות מוזיקליות שייקחו את השירים היישר אל תיבת הארכיון הבלתי נפתחת.

אלבום חדש, דרך חדשה?

בשבוע שעבר, הוציא הזמר והיוצר מידד טסה את אלבום ה-EP החדש שלו בן ארבעה שירים.

מידד טסה והחולצה השחורה

האלבום מייצג את הדמות החדשה של טסה כזמר ויוצר, כזה שפונה לקהלים רחבים יותר מעבר לקהל החרדי אליו פנה בעבר. טסה שיצא לפני כ-4 שנים לדרך חדשה, עם פרידתו מהמפיק שליווה אותו מילדות, דשדש עד כה ולא הצליח למצוא את הקול המגובש שלו והאלבום החדש הוא סוג של הצהרה מגובשת הרבה יותר, אמנותית וביצועית.

האלבום נפתח בשיר הנושא שלו "רציתי לגדול", שיר שכתב טסה יחד עם המפיק עידו נמר, שיר בו מביע טסה את התסכול שלו מההתנהלות סביבו עד שיצא לדרך עצמאית. מדובר בשיר בועט במיוחד, שמתחדד עוד יותר עם הקליפ שלו שמתקרב ל-2 מיליון צפיות.

רציתי לגדול

את השיר הפיקו הצמד גיא ויהל, מבכירי המפיקים המוזיקליים בישראל. הבחירה בצמד בשיר זה ובהפקה של גיא לשאר השירים היא בחירה אמנותית ליצור צליל ישראלי רחב ככל האפשר, כזה שמתאים לכל תחנת רדיו בישראל. גם השירים שכתב טסה לצדו של עידו נמר הם מאד כלליים ומרומזים בכל הנוגע ל"דתיות" שלהם. ניתן כמובן לקרוא אותם בעין דתית ולראות את כל הרמזים שמדברים על אמונה ובורא עולם, אבל מדובר ברמזים בלבד ולא כתיבה אמונית ישירה.

הבחירה של טסה להצטלם בכל השירים בחולצה השחורה, המסמנת חוסר צבע, ורצון לא להשתייך לגוון מסוים, מסמנת אף היא את המגמה של טסה לישראליזציה של הקריירה שלו. המספרים ביוטיוב, תוך כשבוע בלבד מצאת האלבום, מלמדים שייתכן וזה גם עובד. עד כה השיגו שלושת השירים החדשים כ-350 אלף צפיות כל אח,ד ואלפי לייקים ותגובות. אני יודע שאפשר לקנות צפיות, אך מאות התגובות ואלפי הלייקים על כל שיר נותנים את התחושה שמדובר במשהו אורגני יותר.

כל השירים באלבום הקצר הזה, מלאי עוצמה, הן מבחינת המסרים שלהם העוסקים בחיפוש זהות עצמית וכיוון בחיים, והן בהפקה המוזיקלית והביצוע של טסה מלא עוצמה וכוח בשירה.

השיר השני באלבום הוא "לב חזק", שיר פופי עוצמתי שטסה הלחין בעצמו ואת מילותיו כתב עם נמר. ההפקה של גיא מנטש. הסגנון המוזיקלי מעניין ומשלב נגיעות של דיסקו בעיקר בתפקידי הבס במעברים בביצועו של יהל דורון. באופן כללי הבס בשיר הזה משמעותי מאד ומחזיק את האווירה של השיר. ניתן בקלות להבין את הרמזים בשיר כי מדובר בשיר אמונה ובקשה מבורא עולם להתקרב אליו, אך כאמור ניתן להבין אותו באופנים שונים.

לב חזק (צילום: מור צידון)

השיר השלישי - "יש בי את הכוחות", שיר בסגנון הבלוז עם נגיעות אלקטרוניות. מדובר בשיר העצמה עצמית שכתב והלחין טסה עם עידו נמר בהפקתו המוזיקלית של גיא מנטש. גם פה יש רמיזות של אמונה, אך כאלו שיעברו ליד אוזן ללא כיפה, מבלי שתשים לב...

יש בי את הכוחות (צילום: מור צידון)

את האלבום חותם השיר "אושר אמיתי" שהלחין עידו נמר וכתב יחד עם טסה. ההפקה המוזיקלית הפאנקית אלקטרונית של עידו נמר. מדובר בשיר געגועים של טסה לבית הוריו, כשהפעם אביו במרכז הפזמון כמי שגורם לו לרגעי אושר אמיתי. יש משהו מקסים ביכולת של טסה להיפתח ולדבר על רגשות מהסוג הזה באופן ישיר והשיר כיפי להאזנה.

אושר אמיתי (צילום: מור צידון)

אין ספק שטסה באדיבות המפיקים התל אביבים שלו, חשוף הרבה יותר ממה שראינו בעבר. מדובר באלבום מאד אישי, בו טסה מציג את פחדיו, תסכוליו וגם את רגעי האושר והגעגוע. ההפקה עדכנית וישראלית מאד ויהיה מעניין לראות כיצד האלבום והדמות החדשה של טסה תתקבל. האם הוא יופיע עם השירים החדשים והיכן ומה יהיו הצעדים הבאים שלו.

באופן אישי קצת צר לי שהשיר "רציתי לגדול" נכנס לאלבום, לא בגלל שהוא לא טוב, אלא בשל הלוחמנות שלו בקליפ. אני הייתי מייעץ לטסה לוותר על הכנסת השיר לאלבום, כדי לא להעיר מחדש את הנושא הכאוב. ואולי דווקא זה הזמן לפיוס ולהבטה קדימה ולא רק אחורה. סכסוכים פוגעים בשני הצדדים וחבל. משליך את הכפפה לשני הצדדים, זה הזמן לגדול ולהמשיך הלאה בצורה יפה והלוואי אם אוכל לסייע לשני אנשים טובים באמת, מהיכרות אישית, להתגבר על הקושי ולהראות שאפשר להתנהל אחרת.

  • להערות הארות ובקשות סליחה לקראת ראש השנה: nl@kikar.co.il

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר