
'צמאה' נחשב למופע המוזיקה האנרגטי העוצמתי ביותר בלוח השנה של המוזיקה היהודית ובצדק. ההשקעה הרבה סביב המופע, הזמרים המגוונים וההפקה האיכותית מציבים אותו בראש אירועי המוזיקה היהודית. אבל מסתבר שמבחינת האנרגיה של הקהל יש בהחלט מתחרה רציני בקטגוריה - איתן כ"ץ.
בישראל הזמר והיוצר איתן כ"ץ לא מוכר מספיק. כולם מכירים את להיט הענק שלו "למענך" ושרים אותו בימים הנוראים, אבל בקרב הקהל האמריקאי, בעיקר הצעיר, איתן כ"ץ הוא כוכב על. באופן מעניין ההופעות העוצמתיות והגדולות של כ"ץ הן פה בישראל, לבחורי הישיבה האמריקאים שמגיעים באלפיהם ושרים ורוקדים ללא הפסקה לאורך המופע כולו.
לאחר שנים בערך ערך כ"ץ הופעות קטנות יותר בישראל כשבשנה שעברה היה זה בית הכנסת הגדול שהיה גדוש בלמעלה מאלף משתתפים, השנה הלך כ"ץ על ה"מקדש" של המוזיקה היהודית - בנייני האומה בירושלים. היה זה הימור גדול שכן העלויות של מופע כזה הן גבוהות מאד ולו רק בשל הסיכון של הצורך למכור 2800 כרטיסים. מסתבר שההימור השתלם והמופע הפך לסולד אאוט שבוע לפני שהתקיים. לא ספרתי את האנשים אבל מההערכה שלי למעלה מ-90% מהקהל היה אמריקאי, דובר אנגלית בלבד. היו גם כמה ישראלים, אבל הם בהחלט היו המיעוט והאירוע כולו התנהל באנגלית כאילו אנחנו בכלל בניו יורק ולא "לייב בירושלים 4", כפי שהמופע נקרא.

אין דבר יותר מרגש מלשמוע את בנייני האומה שר בעוצמה אדירה, במהלך המופע כולו הקהל פשוט היה כל כולו בשירים ובתפילה, בהתלהבות בלתי רגילה. מהרגע הראשון הם פשוט קפצו על הרגליים, שרו ורקדו בהתלהבות אדירה ומדבקת. כ"ץ בנה תמהיל שירים מוצלח המורכב לרוב משיריו הוא, לצד שירים נוספים של קרליבך וזמרים נוספים והקהל היה שותף מלא לאורך כל חלקי המופע.
איתן כ"ץ הוא לא דמות הזמר הקלאסי שבא לשיר ולהראות יכולות שירה, הוא סוג של משפיע מוזיקלי. לכל שיר יש מסר, אווירה והמון המון רגש וכוונה. במהלך המופע הוא ניסה לומר למאות שהתאספו בקדמת הבמה, "זה לא מופע רוק, באנו להתפלל ולהתחבר לקדושה", אבל האנרגיות המחשמלות של הערב היו בהחלט מעולמות מופעי הרוק. באופן אירוני הלהקה שליוותה את כ"ץ הייתה לחלוטין להקת רוק על כל המשתמע מכך, מלבד העובדה שגם כנר ניצב על הבמה. הליווי היה רוקי לחלוטין באדיבות הגיטרה החשמלית הסוערת שליוותה את כ"ץ לאורך המופע.
הפתעת הערב היה הזמר והיוצר נפתלי קמפה, שהתקבל בחמימות רבה מאד על ידי הקהל הנלהב והוא שר יחד עם כ"ץ את "למענך" ומחרוזת נוספת. קבלת הפנים שקיבל קמפה מלמדת על האהבה שהוא מקבל היום גם בקהל האמריקאי הישיבתי. אורחים נוספים היו אחיו של איתן, הרב שלמה כ"ץ ואביו החזן אבשלום כ"ץ ששרו יחד איתו כמה שירים.

באופן כללי, הייתי מוותר על הניסיונות לחנך את הקהל. בתחילת האירוע עלה איזה רב שאינני מכיר לשאת דברי פתיחה קצרים. הקהל שכבר המתין כמעט שעה לפתיחת המופע (הרבה מעבר למה שהייתי מצפה מחוצניקים לאחר...), היה חסר סבלנות ובצדק. אם הוא היה עולה לדבר אחרי שני שירים הוא היה מקבל קשב אחר לגמרי. הוא נזף בקהל, "תהיו בשקט בבקשה, תנו כבוד לתורה". גם כ"ץ עצמו ניסה לחנך את הקהל כמה פעמים במהלך המופע והתחושה הייתה מוזרה. אולי זה מקובל כשמתמודדים עם אלפי בחורי ישיבות צעירים אמריקאים מלאי אנרגיה, אך לטעמי היה עדיף למצוא דרכים יותר אלגנטיות לעשות את זה. היה ניתן גם לוותר על סרטון הפתיחה של המופע, שהגיע אף הוא לאחר האיחור הכבד והיה מייגע ולא מתאים לסיטואציה ולקהל שרק רצה להתחיל לשיר ולרקוד.
הקהל הישראלי עדיין לא ממש גילה את איתן כ"ץ ואני מקווה מאד שזה יקרה בקרוב, כי מדובר בחוויה רוחנית מרגשת ומשמחת במיוחד שאני ממליץ עליה לכל חובב מוזיקה יהודית.
0 תגובות