ישנם מספר משפטים מובילים בעולם העשיה: הראשון - "הכל בראש שלך", שני טוען כי- "אתה לא בראש שלי" והאחרון משכנע ש- "הכל מתחיל מהראש". דבר אחד כולם מסכימים: לא משנה מה אני אומר, לא משנה מה המציאות מחייבת, האדם יעשה מה שהוא באמת רוצה, כי הכל מתחיל אצל כל אדם בראש שלו, בחשיבה האישית שלו, באני מאמין הפרטי שלו.
כמנהל, אני יכול להחדיר באנשי המכירות שלי מוטיבציה, להגדיר להם יעדים, ללכת איתם לפגישות, לעבור איתם על דוחות. אבל אני לא יכול להוציא איש מכירות מהמיטה בבוקר, ולומר לו קום לעבודה, זה לא תפקידי, זו המחויבות שלו, לעצמו, למשפחתו, לפרנסתו. מקסימום שאני יכול לעשות, זה לקרוא לו לשיחת מוטיבציה, או לפטר אותו. לשם המחשה אני רוצה להביא כאן סיפור סיני עתיק, הממחיש יחסים בן כלה לחמה, יתכן וזה אקטואלי לאי אלו מהקוראות...
במחוז מסוים בסין נהוג שהכלה גרה עם משפחת החתן במשך השנה הראשונה. מעשה במשפחה אחת שמיד בחודש הראשון התחילה צרמוניה שלמה בן הכלה לחמה, במשך כל היום וללא הרף הטיחה החמה בכלה הסינית הטריה, ואז בכל יום שהיה מגיע בעלה, הסיני המלוכסן, מהעבודה בשדות האורז, הייתה אשתו הטריה ממררת בבכי, על צרתה מחמתה אמו יולדתו של המלוכסן. הוא מרגיע מסביר, והיא מייללת. לאחר כמה חודשים קשים מנשוא, בוקר אחד, החליטה הכלה, ללכת לרופא הכפר, לבקש ממנו שיקוי תרעלה, שיביא לשקיעת החמה.
הופתע הרופא מהבקשה הזדונית, אבל הסכים. הכין, ערבב, ארז, נתן, ואמר, השיקוי הזה אמור לעבוד רק לאחר חצי שנה, שלוש טיפות ליום באוכל שלה, במשך שישה חודשים, והיא תעבור לעולם שכולו טוב, נשלח אותה לטיול שורשים, אבל, כדי שלא יחשדו בך, את צריכה במהלך תקופת ההשקיה, להתנהג יפה, לא לריב, לעזור בעבודות הבית, להקשיב לה, להיות כלה למופת.
חלפה לה חצי שנה, החמה לא שקעה, אצה רצה הכלה לרופא הכפר, התחננה בפניו, עשה למען חמתי שלא תמות, שהשיקוי לא יפעל, כבר התרגלנו לחיות ביחד, היא כבר לא כל כך גרועה כמו בתחילת נישואנו. אמר הרופא ד"ר צא'נג צ'ונג, מלכתחילה לא נתתי לך שיקוי מוות, נתתי לך סתם מים מינרלים. את היית בטוחה שהפתרון בידיים שלך, אבל הכל תלוי בראש שלך, הכל תלוי איך האדם בוחר לחשוב על השני, ידעתי שאם חצי שנה תתנהגי בהתאם, הכל יסתדר מאליו.
מוסר השכל פשוט, כאשר אדם מחפש את הגרוע ביותר, הוא ימצא אותו. אבל- מתוך שלא לשמה, בא לשמה, הכח הוא בידי האדם לבחור את התגובה לאירועים בחיים שלו, אם הוא יחשוב טוב-יהיה לו טוב, אבל אם התוצאה לא כפי שרציתם, תחשבו בכיוון אחר. איש מכירות שלא בא לו לעבוד, הוא תמיד ימצא דופי במוצר, במחיר, בשוק, בהנהלה, בחברים למחלקה, אבל ברגע שהוא יחשוב חיובי, בכיוון הפרנסה, המחויבות, בחברים לעבודה, הוא יתאהב במוצר שהוא מוכר, יבין את הערך מוסף של העסק, לעומת האחרים, יהיה לו יותר קל להגיע להישגים.
לסיכום: איש מכירות שהמוטבציה עזבה אותו, הכל נראה לו לא טוב, גם ההווה, גם העתיד, במידי יאסוף את עצמו, יצא לשטח בכח, כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות, יבקש שיחה עם המנהל שלו, וינסה להגיע מוכן לפגישה, בכדי לדבר על המה איך , ולא על המה אין. כי אין אדם רע, יש אדם שרע לו, באופן אישי, אני תמיד יעדיף איש מכירות טוב, בחצי משרה, ולא חצי איש מכירות, במשרה מלאה.