החיסולים הדרמטיים באיראן מעוררים תהודה עולמית ומסמנים, לפי הערכות המומחים, שלב חדש וקריטי במערכה מול משטר הטרור בטהרן. לדברי סגן אלוף במילואים ד"ר שי הר-צבי, לשעבר מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים, מדובר באירועים בעלי חשיבות אסטרטגית עליונה, שכן עלי לאריג'אני הפך בשבועות האחרונים לאיש החזק ביותר באיראן, כמעט "המנהיג בפועל", זאת במיוחד על רקע חוסר הוודאות המוחלט והשמועות סביב מצבו הבריאותי של מוצטבא חמינאי שלא נראה בציבור מאז החלו התקיפות המשמעותיות. חיסולו של לאריג'אני, שהיה המוציא לפועל המרכזי של מדיניות המשטר ומי שלעג רק לאחרונה לנשיא טראמפ, מותיר חלל הנהגתי עצום וסימני שאלה כבדים בנוגע לזהות הגורם שיוביל את איראן ביום שאחרי.
לצד חיסולו של לאריג'אני, הפגיעה במפקד כוחות ה'בסיג'' נחשבת לצעד משלים שנועד לערער את יסודות המשילות הפנימית של האייתוללות. הבסיג', כזרוע המרכזית האחראית לדיכוי אכזרי של מחאות העם האיראני, ספג מכה מורלית ומבצעית קשה. השילוב בין השניים ממחיש את האסטרטגיה המשותפת של ישראל וארצות הברית, שאינה מסתפקת רק בפגיעה ביכולות הצבאיות ובמערכי הגרעין והטילים, אלא מכוונת ישירות אל יכולת המשטר לשלוט באוכלוסייה ולדכא התקוממויות. המטרה הברורה היא להחליש את אחיזת הברזל של השלטון ולייצר את התנאים הדרושים כדי שהציבור האיראני, הסובל ממצוקה כלכלית וחברתית קשה, ירגיש בטוח מספיק לצאת לרחובות ולהביא להפלת המשטר מבפנים.
היכולות שהופגנו בחיסולים אלו – מודיעיניות ומבצעיות כאחד – מוגדרות על ידי הר-צבי כ"מדהימות", במיוחד לאור העובדה שמדובר בפגיעה מדויקת ביעדים שמנסים להסתתר ולהתגונן בכל דרך. שיתוף הפעולה ההדוק עם ממשל טראמפ, הן ברמה המדינית והן ברמה הביטחונית, יצר מעטפת שאף אחד לא חזה את עוצמתה לפני המלחמה. עם זאת, האתגר הגדול נותר ביום שאחרי: האם ההמונים אכן ינצלו את שעת הכושר? הניסיון ההיסטורי מלמד כי תקיפות אוויריות לבדן אינן מובילות לשינוי משטר, ולכן נדרשת מישראל ומארצות הברית ערנות מתמדת. גם אם המלחמה העצימה תסתיים, יהיה צורך להמשיך ולפגוע במנגנוני הדיכוי בכל פעם שינסו להרים ראש מול המפגינים, כדי לתת לעם האיראני את ה"גב" הדרוש למהפכה אזרחית שתשנה את פני המזרח התיכון.
0 תגובות