המזרח התיכון סוער, והכותרות משתנות בקצב מסחרר: מצד אחד, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ משמיע איומים חסרי תקדים על תקיפת איראן, ומצד שני הוא מצהיר כי המשא ומתן קרוב מתמיד. מנגד, בטהרן טוענים כי טראמפ הוא זה ש"מצמץ ראשון" ונכנע ללחץ. בראיון מרתק באולפן "כיכר השבת", מסביר ד"ר אבנר סער, מרצה במכללה האקדמית ומומחה לניהול משא ומתן במצבי משבר, את הכללים הסמויים מן העין של המשחק הגורלי הזה.
לשאלה האם טראמפ נכנע או מאיים, משיב ד"ר סער כי יש להסתכל על התמונה הגדולה ולא על אמירה בודדת כזו או אחרת. בניהול משא ומתן קיים מושג שנקרא "עמימות". חלק מהדברים שנאמרים על ידי הנשיא טראמפ אינם ברורים לנו במכוון, שכן יש כאן מגמה של הגעה למטרה סופית, ולא כל מהלך טקטי או מבצעי חייב להיות גלוי לציבור. לדבריו, עלינו לבחון את היעילות של המהלכים לאורך זמן, שכן למרות שהאינטרסים של ארה"ב (נפט וכלכלה) וישראל (ביטחון) אינם זהים לחלוטין, קיימת חפיפה עמוקה ברצון להוריד את גובה הלהבות ולהסיר את איום הגרעין המערער את יציבות האזור.
מדוע איראן דבקה בגרעין בכל מחיר? ד"ר סער מסביר כי עבור שלטון האייתוללות, הגרעין הוא הרבה מעבר לנשק; הוא כרטיס הכניסה שלהם למעמד של מעצמה המאפשר להם להתנצח עם העולם ולשלוט במדינות ערב השכנות. אך מעל הכל, הגרעין הוא סמל להישרדות. ד"ר סער מדגיש כי השלטון בטהרן רואה בעצם הישרדותו הפיזית תחת המתקפה המשולבת של ארה"ב וישראל כניצחון לכל דבר. אם המערב לא ישיג הכרעה ברורה שתחליף את המשטר, האיראנים יציגו את עצמם כמי ששרדו את המעצמה הגדולה בעולם, מה שיחזק את מעמדם בעולם השיעי באופן חסר תקדים.
אחת הנקודות המרתקות בניתוח של ד"ר סער היא הפער התרבותי התהומי בין הצדדים. בעוד שהמערב רגיל לתוצאות מיידיות, איראן פועלת תחת הקונספט של "סבר" (Sabr) – סבלנות דתית ותרבותית עמוקה. הוא מזכיר את הפתגם הידוע על הבדואי שלקח את נקמתו לאחר 40 שנה ואמר שהוא מיהר. בעוד שאנחנו בעידן האינטרנט וה-ChatGPT דורשים תשובות כאן ועכשיו, האיראנים מוכנים לספוג סבל רב בשם ה"Self-facing" – השמירה על הכבוד והנרטיב של מי שלא נכנע ללחץ חיצוני.
למרות הטון המלחמתי, ד"ר סער רואה פתח להסכם אפשרי, המכונה בשפה המקצועית ZOPA (מרחב ההסכמה האפשרי). השאיפה היא להגיע למתווה שיעניק ביטחון גרעיני לישראל מחד, והישגים כלכליים לארה"ב מאידך. עם זאת, הוא מזהיר כי בניהול משא ומתן כזה, המבחן האמיתי יהיה העמידה בתנאים לאורך זמן. הראיון מסתיים בתובנה נוקבת: אם המשטר האיראני יצליח לשרוד את המערכה הנוכחית ללא שינוי שורשי, הוא עלול לצאת ממנה אכזר ומסוכן הרבה יותר, כשהוא חמוש בהוכחה שניתן לעמוד איתן גם מול המעצמות החזקות בתבל.
0 תגובות