יש תקופות בשנה שבהן המוזיקה משנה את פניה והופכת מכלי של שמחה וקצב – לצינור ישיר של תפילה, רגש וחשבון נפש פנימי. ימי בין המצרים, המזמינים את כולנו להתכנסות וציפייה לנחמת ירושלים, מקבלים כעת פסקול ויזואלי ייחודי שמצליח לגעת בנימים הכי רגישים של הלב.
במרכז הפרויקט החדש עומד ניסוי מוזיקלי מרתק שהחל לפני מספר שנים, מתוך חיפוש אחר מנגינה שתתאים במדויק לאטמוספירה הרוחנית של ימים אלו, ותצליח להתלבש בטבעיות על מילות "קדושת שחרית" הנאמרות בבתי הכנסת.
השידוך שהוליד יצירה
הפתרון נמצא דווקא באחד הניגונים המוכרים והאהובים ביותר מתוך זמירות שבת – הלחן הנוסטלגי למילים "רחם בחסדך / יבנה המקדש" (מתוך הפיוט "צור משלו אכלנו"). המפגש בין צלילי הגעגוע של הניגון החסידי העתיק לבין מילות הקדושה המרוממות יצר הרמוניה ספונטנית מופלאה, שמקבלת כעת ביטוי רשמי ומלוטש.
תפילה שקיבלה פנים ויזואליות: הביצוע החדש והמרגש לא מסתפק רק בצלילים, אלא עטוף במעטפת ויזואלית מושקעת, שנועדה לתת פנים, צבע ועומק חזותי לתחושות שמלוות רבים מאיתנו בתקופה הנוכחית – תמהיל של כאב החורבן לצד תקווה בלתי פוסקת לגאולה השלמה.
האתגר למאזינים: מי הלחין את הניגון האלמותי?
לצד ההנאה מחוויית ההאזנה והצפייה, היצירה החדשה מגיעה גם עם סימן שאלה היסטורי מסקרן שמחכה לפיצוח על ידי חובבי המוזיקה האנינים.
למרות שהניגון של "רחם בחסדך / יבנה המקדש" מושר בפי כל, הפך לנכס צאן ברזל של שולחנות השבת ואף זכה לביצועים מוקלטים אייקוניים לאורך השנים (כמו הגרסה המפורסמת של מיכאל שניצלר ז"ל באלבומו "א אידישע שמחה" משנת 2000) – המקור המדויק, המלחין הראשוני או החצר החסידית שבה הוא נולד, עדיין נותרו לוטים בערפל ומתוייגים תחת ההגדרה "לחן מסורתי עממי". יוצר הביצוע קורא מכאן לקהל המאזינים והחוקרים: אם בידכם קצה חוט או מידע מבוסס על מקור הלחן, אתם מוזמנים לשתף ולעזור לפתור את התעלומה.
יהי רצון שהצלילים הללו יעלו לרצון, ויחד נזכה לראות בקרוב בנחמת ציון ובבניין ירושלים ברחמים.
0 תגובות