מפת האיומים על מדינת ישראל משתנה לנגד עינינו. אתמול המלחמה עולה שלב, כאשר איראן החליטה לשנות את כללי המשחק הקבועים: במקום להישאר מאחורי הקלעים ולתת לשלוחותיה לעשות את העבודה, טהרן נכנסה למשוואה בצורה אקטיבית, כשהיא משתמשת בתקיפות של ישראל בלבנון ובחיזבאללה כתרוץ לתקיפה ישירה וגלויה נגד ישראל.
כדי להבין את התמונה הכוללת, את מטרות המלחמה ולאן פנינו מועדות, אירחנו באולפן 'כיכר השבת' את פרופסור דוד מנשרי, מבכירי המומחים בעולם למזרח התיכון ולאיראן. בשיחה מרתקת הוא משרטט קווים למדיניות האיראנית, ומציב מראה מורכבת מול האסטרטגיה הישראלית והאמריקאית.
שורשי החיבוק האיראני: משחק דמים ארוך שנים
לדברי פרופ' מנשרי, כדי להבין את האקטיביות האיראנית של הימים האחרונים, חייבים לחזור אחורה בזמן. למרות התחושה בציבור שמדובר באירוע חסר תקדים, מדובר בהמשך ישיר של אסטרטגיה ארוכת טווח.
"הזיקה הזו של איראן, שמחבקת את השלוחות שלה – ובעיקר אלה השיעיות – היא דבר שנמשך שנים רבות, למעשה עוד משנת 1982", מסביר מנשרי. "יש בין האיראנים לשיעים בלבנון זיקה דתית ופוליטית הדוקה מאוד, וכך גם עם החות'ים בתימן ועם המיליציות בעיראק. מבחינת איראן, פגיעה בדאחייה בביירות היא פגיעה ישירה בטהרן, והם הבהירו שהם יגיבו בהתאם".
עם זאת, פרופ' מנשרי מביע דאגה עמוקה מהדרך שבה ישראל מנהלת את חילופי המהלומות הנוכחיים, ומשתמש בדימוי חריף מתוך ספר שמואל:
"יש לי תחושה לא טובה מה'מלחמונת' הזאת. אני מרגיש כמו שנאמר במקורותינו: 'יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו'. המעצמות והמנהיגים אומרים לעצמם: 'תן להם להוציא את התסכולים שלהם, תן להם לפגוע אחד בשני, ועוד מעט יבוא השריף (המבוגר האחראי) ויקרא להם לסדר'. במצב הנוכחי - שבו אתה מכה והוא מכה, אתה מחזיר והוא מגיב בחזרה - זה לא דבר שמוליך אותנו לניצחון סופי, אלא רק מנציח את הלחימה".
איפה טראמפ: בין אינטרסים עולמיים למונדיאל
אחד המשתנים המשמעותיים ביותר במשוואה הנוכחית הוא נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. האם הוא רואה בישראל כלי להפעלת לחץ על איראן כדי לשפר עמדות במשא ומתן? פרופ' מנשרי מסביר שטראמפ אמנם ידיד אמת, אך האינטרסים שלו שונים לחלוטין מאלה של ירושלים.
- הסחת הדעת הגלובלית: "לגורמים הבינלאומיים, ובהם טראמפ, נמאס מהמשחק הזה. יש להם דברים אחרים בראש – אל תשכחו שמשחקי המונדיאל מתחילים ממש השבוע! תראו איזה עולם מוזר: מצד אחד מדברים על מלחמות ואבידות, ומצד שני על משחקי כדורגל שהפכו להיות כמו האולימפיאדה של פעם, שבעבורם צריך להפסיק את הקרבות".חוסר הסבלנות האמריקאי: "לטראמפ אין באמת ניסיון עם חברות אידאולוגיות כמו איראן. בעבר שכנעו אותו שאיראן זה כמו ונצואלה – שהוא ייכנס, יפעיל לחץ, יגיד 'באתי, ראיתי, ניצחתי' והכל ייגמר. זה לא עובד ככה. כרגע היקף הפעילות נעשה במינון שטראמפ יכול לחיות איתו, אבל יש לו אילוצים מבית חזקים מאוד. משאלת הלב שלי היא שמהר מאוד הוא ייכנס לעובי הקורה ויגיד לשני הצדדים 'אינאף איז אינאף' (מספיק זה מספיק)".
הדילמה הגדולה: האם הסכם רע עדיף על חוסר הסכם?
בחלקו האחרון של הראיון, נוגע פרופ' מנשרי בנקודה הרגישה ביותר עבור הציבור וההנהגה בישראל: הכלכלה האיראנית החנוקה תחת סנקציות, והחשש מפני הסכם עתידי שיזרים מיליארדים לכיסה של אימפריית הרשע. כאן, הוא מציג עמדה מפתיעה ומנומקת.
"לפי הבנתי את המציאות, הסכם שהוא לא טוב – עדיף על מצב שבו אין הסכם בכלל. שום הסכם לא ירצה את עם ישראל או את ההנהגה הישראלית, זה ברור. אבל גם ההסכם של 2015, עם כל מגרעותיו, מנע מאיראן להתקדם אל הגרעין בטווח זמן מסוים. ב-2018 טראמפ יצא מההסכם בגיבוי ישראלי. אין בעיה לצאת מהסכם, אבל הבעיה הגדולה היא שלא מצאו לזה תחליף. ברגע שיצאת ולא הבאת חלופה, השארת להם מרחב פעולה".
לסיום, מנפק פרופ' מנשרי אזהרה אסטרטגית שצריכה להדהד בלשכות מקבלי ההחלטות בישראל:
"הבעיה המרכזית שלי עם המדיניות הישראלית היא שאנחנו מצוינים בלטת מכה אחת חזקה ולנצח נקודתית. אבל המלחמה הזו מול איראן היא לא 'זבנג וגמרנו'. מלחמה בסדר גודל כזה מצריכה אסטרטגיית יציאה. עשינו פעולה צבאית, פגענו, ועכשיו מה המטרה? לאן אנחנו רוצים להגיע בסוף הדרך? לצערי, כרגע, הדברים האלה לא נמצאים בשליטה מלאה של ישראל, ואנחנו תלויים לחלוטין באינטרסים של האמריקאים".
0 תגובות