נשיא בית משפט השלום, השופט מנחם מזרחי, קבע כי אין תשתית ראייתית המצדיקה את המגבלות שהטילה המשטרה על יועצי ראש הממשלה בפרשיות המכונות "הבילד" ו"הפגישה הלילית". בפסק דינו מתח השופט ביקורת חריפה על יחידת להב 433 וקבע כי החשד נגד המעורבים מבוסס על "משענת קנה רצוץ".
לדברי השופט מזרחי, המשטרה נמנעה במכוון מגביית עדות מראש הממשלה, צעד שהגדיר כ"מחדל חקירתי". השופט ציין כי לו הייתה המשטרה גובה עדות מראש הממשלה, הוא היה דוחה את הטענות שהועלו, והוסיף כי "המסקנה היחידה שאותה יש להסיק מכך היא, שאילו הייתה המבקשת חוקרת את ראש הממשלה, הוא היה דוחה מכל וכל את טענת אליעזר פלדשטיין בעניין זה, וכבר קבע הרא"ש את הכלל הראיתי: 'הרוצה לשקר ירחיק עדיו'".
בבחינת הראיות נגד היועצים, קבע השופט כי לגבי עומר מנצור לא קיים חשד סביר כלל. בנוגע לצחי ברוורמן, קבע כי קיים "חשד סביר דל ביותר" המסתמך על אמירה בעייתית של אליעזר פלדשטיין. באשר ליונתן אוריך, פסק השופט כי עוצמת החשד אינה מאפשרת את המשך המגבלות המחמירות שביקשה המשטרה. השופט תמה על הניסיון להטיל תנאים חדשים על אוריך וכתב כי "נראה שאכן, רק מבקשים תנאים כי מותר לבקש".
החלטת בית המשפט חשפה ביקורת על התנהלות רשויות האכיפה, שחלקן הוגדרו כנובעות מ"ראיית מנהרה חקירתית קלושה ביותר". השופט תהה מדוע השתהתה המשטרה בפתיחת חקירת "הפגישה הלילית" ופעלה רק בעקבות ראיון בכלי התקשורת, למרות שהפרטים היו מוכרים לה חודשים קודם לכן. הוא הוסיף כי המשטרה "לא הקדישה לבקשתה תשומת לב אמיתית, העמיד את זכויותיו של אדם בראש מעיניה... אלא בחרה להשליך את ה'רשת' רחוק ככל הניתן בלא בקרה או מחשבה".
בסיום דבריו הורה השופט על ביטול כמעט מוחלט של תנאי השחרור של ברוורמן ומנצור, ודחה את בקשת המשטרה להרחיק את אוריך מלשכת ראש הממשלה או למנוע ממנו קשר עמו. השופט סיכם כי הדרישות שהציגה המשטרה הן "תנאים בלתי מידתיים בעליל שיש בהם פגיעה בזכויות חוקתיות" שנעשו ללא הצדקה עובדתית ממשית.
המשטרה צפויה לערער למחוזי.
0 תגובות