
בחג הסוכות יש ביטוי והזדמנות מיוחדת להדר, ליצירה ולאומנות. בכל תפוצות ועדות ישראל יש מסורות של יצירה יהודית מקורית, בכלי הקדושה ותשמישי המצווה. מבניית הסוכה וקישוטיה, קופסאות לאתרוג ואף פאר בארבעת המינים והאיגוד שלהם, כפי שהגמרא בסוכה מספרת על אנשי ירושלים, שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב.
והפרק במסגרת תוכנית "זמן אומנותינו" של 'כיכר השבת, ישב משה מנס לשיחה עם יוסי פרנק, צייר אומן שהתכנים שהוא מפיק מקבלים תפוצה אדירה.
"לפני הכל – אני מחנך"
למרות הישגיו בתחום הציור והמדיה, פרנק מדגיש שהזהות המרכזית שלו היא הוראה. כמי שמלמד בכיתות בתלמוד תורה כבר כ-15 שנה, הוא החל את דרכו האומנותית כערך מוסף לשיעורים:
"תמיד הייתי עם דף ועט, מצייר על הלוח וממחיש את חומר הלימוד. בכיתה א', למשל, הילדים צובעים דפי פרשת שבוע – אז במקום להשתמש בשבלונות מוכנות, הייתי מכין ציור ייחודי לכל שבוע".
השילוב היצירתי כלל לעיתים אלמנטים הומוריסטיים שחיברו בין עולם התנ"ך לימינו – כמו עֵשָׂו האוחז במכשיר חכם או גמ"ח כיסאות אבלים בבית יצחק.
התהליך המקצועי: מציור חובבני ללימוד מורכב
הדרך מאיורים חובבניים לרמה מקצועית דרשה השקעה רבה. פרנק מספר על הלימודים במכללה חרדית, שבהם הבין יחד עם חבריו לקורס כי כדי לשלוט בציור דיגיטלי חייבים קודם כול לשלוט ביסודות הרישום הקלאסי.
הקבוצה יזמה מפגשים שבועיים עם האומן והצייר אבי בלייר, שלמד אותם לרשום אובייקטים פשוטים – מקופסת צדקה ועד תפוח – כדי להבין עומק, פרופורציות ונקודות מגוז.
בהמשך משה מנס ויוסי פרנק דנו בחשיבות של פרופורציות בדמויות. פרנק ציין דוגמה אנטומית מעניינת: אישון העין הוא האיבר היחיד בגוף שנשאר באותו הגודל מרגע הלידה. זו הסיבה שכאשר מציירים דמות עם עיניים גדולות ביחס לראש, היא נראית חמודה וצעירה יותר.
"אין טעויות באקריליק": הפסיכולוגיה של היצירה
במהלך הריאיון התייחס פרנק לשאלה מדוע אומנות מושכת אנשים בכל גיל. הוא שיתף בחוויות מסדנאות ציור, שבהן מגיעים גם מבוגרים כדי להגשים חלום ישן ולצייר על קנבס.
בניגוד לציור דיגיטלי או עיפרון שבהם אפשר למחוק בלחיצת כפתור (Control-Z), עבודה עם צבעי אקריליק מלמדת לקבל לאקונות ואי-דיוקים.
"כשנשפך לילד צבע כחול", מסביר פרנק, "אני אומר לו: אין מה לעשות, עכשיו צריך לאהוב את הכחול הזה ולבנות ממנו ציפור. האומנות מלמדת אותך לקבל את מה שנוצר".
המהפכה החינוכית: סרטונים, AI והעצמת התלמיד
בשנים האחרונות הרחיב פרנק את פעילותו החינוכית מעבר לדפי הציור. הוא מפיק מדי שבוע סרטונים קצרים עם תלמידיו סביב מסרים מפרשת השבוע וערכים חינוכיים, הוא מסביר מה המטרה ומה הוא משיג בכך.
- העצמת תלמידים מורכבים: במקום ללהק רק תלמידים בעלי ביטחון עצמי גבוה, פרנק בוחר דווקא בתלמידים שמתקשים בדיבור או בסבלים מגמגום.
- הסבלנות שמאחורי הקלעים: דרך עבודה בסבלנות וריבוי טייקים (Takes), התוצאה הסופית מציגה את הילד בצורה קולחת ומרשימה.
- האפקט המשפחתי: התוצר המוגמר מופץ למשפחה ולקהילה, מה שמעניק לילד תחושת מסוגלות וגאווה עצומה.
בנוסף, הנהלת התלמוד תורה שבו הוא מלמד מעודדת את השילוב הטכנולוגי והאומנותי, מתוך הבנה שהכלים המודרניים משרתים את המטרה החינוכית.
לאן צועד עולם הציור בעידן ה-AI?
לשאלה האם הבינה המלאכותית (AI) תהרוס את תחום הציור, השיב פרנק בכנות:
"לצערי, חד משמעית כן. בהתחלה הציירים זלזלו, אבל הטכנולוגיה מתקדמת במהירות עצומה ויודעת לייצר תוצרים ברמה גבוהה מאוד. עם זאת, כמו שדלת הצילום לא ביטלה את הציור לחלוטין, כך האומנות כערך וכאומנות עבודת-יד תמיד תישאר".
לסיכום, פרנק סבור כי המפתח לעתיד טמון בשילוב בין הטכנולוגיה החדשה לבין הניסיון והגעת היד האנושית – שילוב שיאפשר ליצור תוצרים מורכבים בזמן קצר יותר, תוך שמירה על הנשמה והמסר החינוכי שעומדים מאחורי היצירה.








0 תגובות