פסיכולוגיה בפרשה

פרשת במדבר, תחילת המסע החדש – והחיפוש אחר זהות פנימית אמיתית

עם ישראל כולו מתחיל בקריאותו של ספר במדבר ולרגל זאת עוסק יוסי עבדו, גרפולוג מומחה ומטפל רגשי ב-NLP, בשאלות שנשאלות בין השורות: מי אני באמת? איפה מקומי? ולמה אני לא מרגיש שייך גם כשאני מוקף אנשים? תובנות מרתקות מתורת חז"ל לצד נקודות מבט פסיכולוגיות (יהדות)

תחילתו של מסע (צילום: א.ל)

ספר במדבר נפתח במילים: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני..." ומיד אחר כך: "שאו את ראש כל עדת בני ישראל...", רש"י מבאר: הספירה נובעת מאהבתו של הקב"ה לישראל. והרמב"ן מוסיף כי זו לא רק ספירה טכנית — אלא בירור זהות: כל אחד במקומו, לשבטו, לדגלו.

ואכן, הפסיכולוגיה של המסע מתחילה כאן: לפני שיוצאים לדרך, לפני שמשנים — צריך לדעת איפה אני עכשיו. מי אני. מה השם שלי. מה המקום שלי. כמה אנשים חיים שנים שלמות — ולא באמת יודעים לענות על השאלה הזאת?

כשהמיקום ברור — אבל הזהות לא

רבים חיים בתוך מסגרת: משפחה, קהילה, עבודה. מבחוץ הכל "במקום". אבל בפנים יש שאלה: "זה באמת אני?". אחד הסמלים הגדולים של ספר במדבר הוא הדגלים — לכל שבט, צבע, כיוון, תפקיד. והשאלה שחוזרת: מה הדגל שאני נושא? האם אני חי את התפקיד שלי — או רק ממלא חובות?"

סיפור מקרה אמיתי: בניה – הדתי שהרגיש שקוף

בניה (שם בדוי), בן 30, עובד במקום עבודה קבוע, מתפלל כל יום, שומר על מסגרת. אבל בפנים — מרגיש לא שייך. "אני לא יודע אם מישהו רואה אותי באמת," הוא אמר. "אני פשוט עוד חלק מהשורה."

במהלך טיפול רגשי שכלל גרפולוגיה, NLP ועבודה עם דימוי עצמי, עלה משפט פנימי שהשתרש אצלו כבר מגיל 6: "אתה לא מספיק מעניין בשביל שיראו אותך." הוא למד להיעלם, להיות צייתן. לא לבלוט. לא לשאול. רק "להיות בסדר".

במהלך התהליך עזרתי לו לזהות את הקול הפנימי הזה ולתת לו שם. עבדנו עם תרגול של מיקוד פנימי: מה חשוב לו? מה הערכים שלו? הוא התחיל לקחת החלטות קטנות מתוך זהות — לא מתוך פחד. והיום? הוא מרגיש שמותר לו "להרים דגל". לא כי מישהו נתן לו רשות — אלא כי סוף סוף הוא הבין שיש לו צבע.

תיאוריה פסיכולוגית: Self-Concept & Role Confusion (זהות מול תפקיד)

אחת התיאוריות המובילות של הפסיכולוג אריק אריקסון טוענת: בשלב הבגרות אדם עובר מאבק בין גיבוש זהות לבין בלבול תפקידי. מי שלא יודע מי הוא — מתמלא בתפקידים כדי לא להתמודד עם השאלה. אבל עם הזמן, זה מתחיל להכביד. הוא מתפקד — אבל לא חי. הוא נמצא — אבל לא נוכח.

וזו הקריאה של פרשת במדבר: לפני שאתה יוצא לדרך — עצור. תסתכל פנימה. תשאל: מי אתה באמת?

5 צעדים מעשיים לפריצת דרך רגשית • פרשת במדבר

1. כתוב באומץ: מי אני — בלי תפקידים, בלי הגדרות. לא "אני אבא של... עובד ב...". אלא: מי אני באמת?

2. זהה את המקום שבו אתה פועל רק מתוך הרגל, מה אתה עושה כל שבוע — אבל מרגיש שזו לא הבחירה שלך?

3. נסח לעצמך ערך מרכזי שמגדיר אותך, משפט כמו: "אני אדם שמחפש חיבור", או "אני פועל מתוך שליחות".

4. פעל פעולה אחת מתוך זהות ולא מתוך תפקיד. לא כי "צריך", אלא כי אתה בוחר.

5. עצור רגע לפני עוד מסע — ובחר מה אתה רוצה לקחת איתך, אולי לא הכל. אולי הגיע הזמן להשאיר משהו מאחור.

לסיום — פרשת במדבר, הזהות שלך, וההזדמנות לשוב לעצמך - ספר במדבר לא מתחיל בשינוי חיצוני. הוא מתחיל בהזמנה: תספור את עצמך. תראה איפה אתה. ואולי — תתחיל לבחור אותך.

"לפני שיוצאים למסע — צריך לוודא שאתה גם יוצא מעצמך. ושאתה לא עוד מספר — אלא נשמה עם שם, תפקיד, ושליחות."

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (86%)

לא (14%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בפרשת השבוע: