ברכה וקללה באותו הדבר | הרב ישראל רידר על פרשת ראה
פרשתנו נפתחת במילים: "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה".
לכאורה היה ראוי לומר: "את הברכה ואת הקללה". מדוע הן מופיעות כמעט כמציאות אחת?
אפשר להבין שהתורה מבקשת ללמד שאין כמעט דבר בעולם שהוא טוב או רע מצד עצמו.
אותו שפע יכול להפוך לברכה גדולה, ואותו עצמו עלול להפוך חלילה לקללה.
כך הדבר בעושר, שעליו אמר שלמה המלך: "עושר שמור לבעליו לרעתו".
הברכה איננה רק במה שהאדם מקבל, אלא בעיקר באופן שבו הוא משתמש במה שניתן לו.
כאשר האדם מכוון את כוחותיו, ממונו וכישרונותיו לעבודת ה' ולעשיית טוב, הברכה מתעצמת. אך כאשר אותם כוחות משמשים למטרות שאינן ראויות, הם עלולים להפוך למכשול.
שנזכה להשתמש בכל הברכות שהקב"ה מעניק לנו לתורה, לחסד ולעבודת ה', ומתוך כך לקרב את הגאולה במהרה.
2 תגובות