בנימין נתניהו נולד בכ"ח תשרי תש"י, לאביו ההיסטוריון בן ציון נתניהו ואמו צילה לבית סגל. אביו היה מן מנהיגי התנועה הציונית בארה"ב וממקורבי זאב ז'בוטינסקי, אביו האידאולוגי של הליכוד. שנות התבגרותו של הנער בנימין עברו עליו בארה"ב, שם שהתה המשפחה בשל פעילותו האקדמאית של האב. לקראת שירותו הצבאי שב לישראל והתגייס לסיירת מטכ"ל.
מאחורי תמונת ראש הממשלה עומד על בימת האו"ם, מנהיג יהודי יחידי עם ציור סכנה על בריסטול, עומדת היסטוריה משפחתית ארוכה של הסברה יהודית ולאומית. סבו, הרב נתן מיליקובסקי, היה מן הדרשנים המפורסמים שהטיפו לציונות ולעלייה לארץ ישראל בפולין של לפני המלחמה. יכולת ההשפעה על קהל שהייתה לרב עברה בירושה גם לנכד בנימין, שאף מתנגדיו המרים מודים ביכולת הנאום המשבחת שלו.
תפקידו הציבורי הראשון של בנימין נתניהו, לאחר שירות צבאי משמעותי, היה שגריר ישראל לאו"ם. הוא התגלה אז כמסבירן ישראלי עליון, בעל אנגלית משובחת, שהיטיב להבין את האופי האמריקאי ולדבר אל ליבו. הופעותיו מעל בימת האו"ם הקנו לו תמיכה רבה גם בבית פנימה, וכששב לישראל לאחר תום הכהונה בניו יורק התמודד לרשימת הליכוד לכנסת והצליח להיכנס לחמישייה הראשונה במפלגה.
בתקופת הסכמי אוסלו היה נתניהו מן המתנגדים החריפים למשא ומתן עם הפלשתינאים. הוא השתתף בהפגנות הימין הסוערות שהתקיימו אז והזהיר מפני הסכנה שבחתימת ההסכם. לאחר רצח רבין היו שטענו כנגדו כי הוא היה שותף להסתה וכי לא עשה די בכדי להרגיע את הרוחות והקרע בעם.
אל הקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה נבחר לאחר ניצחון דחוק על מנהיג מפלגת העבודה דאז שמעון פרס. למרות הרושם העז שהותיר הרצח והטענות שהופנו כלפי הימין הצליח נתניהו לגבור על המנהיג השמאלי. סדרת הפיגועים הרצחניים שהתרחשו אז איכזבו את העם שהאמין בשלום והביאו אותו להחליף את ההנהגה. אחד הגורמים המשמעותיים שסייעו לניצחון היה קמפיין תמיכה מאסיבי שאורגן ע"י תנועת חב"ד במימונו של המילארדר היהודי-אוסטרלי חסיד חב"ד יוסף יצחק גוטניק.
לאחר תום כהונתו, ועם ההפסד לאהוד ברק, פרש נתניהו מהחיים הפוליטיים. הוא שב אליהם כשר האוצר בממשלתו של שרון. תקופתו כשר האוצר זכורה כתקופת הקיצוצים בקצבאות הילדים, מהם סבל בעיקר המגזר החרדי.
נתניהו מתרסק עם הליכוד
פרישת שרון מהליכוד והקמת "קדימה" הותירה את נתניהו כמנהיג מפלגה מצומקת בעלת 12 מנדטים. במהלך ישיבתו באופיזציה ביקש להוות אלנטרטיבה למנהיגותם של אולמרט וליבני. כישלונה של מלחמת לבנון השניה ואי התקדמות המו"מ עם אבו-מאזן גרמו לישראלים להפוך ניציים יותר בדעותיהם המדיניות ולתמוך בגוש הימין ובנתניהו לאחוז שוב בהנהגת המדינה.
הקואליציה שהקים נתניהו בכהונתו השנייה הייתה מן הגדולות בתולדות המדינה. היא כללה את מרבית גוש הימין ואת מפלגת העבודה בראשות ברק. שני המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, ישבו גם הם בממשלה. "השותפות הטבעיות", כך כינה אותם אז ראש המשלה.
לאורך השנה האחרונה שסערה במגוון נקודות מפגש של חילונים וחרדים, מן הדרת הנשים ועד סוגית הגיוס, התנהל נתניהו בזהירות וניסה לתווך כל העת בין הצדדים השונים. יהיו שיאמרו מנהיג אחראי, יהיו שיאמרו הססן וחסר יכולת להכריע. כך או כך, את השותפות עם קדימה הוא פירק לאחר שלא הסכים ל"מתווה פלסנר" לפתרון סוגית גיוס בני הישיבות. "במדינת ישראל לא יושיבו בכלא לומדי תורה", אמר אז ראש הממשלה.
אל נוכח המהפכות החברתיות והעלאת הפערים המעמדיים מצטייר נתניהו כבעל תפיסת עולם קפיטליסטית, בשעה שהעם זז שמאלה בדעותיו הכלכליות. ועדיין, האיום מטהרן מטריד יותר את העם היושב בציון.
(מענדל גרוזמן)
0 תגובות