גזר דינו של ליצמן: מאסר על תנאי וקנס צנום

השופט שדן בתיק, יהושע צימרמן, ציין בגזר הדין כי "מכלול הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה מצדיק את מיקום הענישה המתאימה ברף התחתון של המתחם", כחלק מהסיבות לפיהן מידת הענישה הנמוכה היא מידתית ולא מטיבה יותר מדי עם ליצמן. עוד הוסיף השופט צימרמן כי "מעשיו של ליצמן לא גרמו לנזק קונקרטי, ואין מדובר בעשייה מושחתת ואינטנסיבית של הנאשם לאורך שנים".

דני ויטמן, פרקליט מחוז ירושלים והתובע בתיק ליצמן, אמר: "בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון וגם את טיעוני המאשימה (הפרקליטות), בכך שהתערבות שר בדרג סעד ובשיקול דעת מקצועי מובהק של הדרך הכפוף לו מהווה עבירה פלילית. בכך שרטט בית המשפט את הגבול בין המותר לאסור ואת הסטנדרט הראוי לנבחרי ציבור".

עורך דינו של ליצמן, ז'ק חן, מסר: "מברכים על סיום הסאגה הזו בצורה בה הסתיימה. טענותינו התקבלו ע"י הפרקליטות בשימוע ובביהמ"ש. יש חשיבות גדולה למנהיג קהילה שמודה בקולו בביצוע עבירות ברף הנמוך של העניין".

כתב האישום של יעקב ליצמן עסק בימים בהם שימש כסגן שר הבריאות, ולטענת הפרקליטות פעל להשפיע על חוות דעתו של פסיכיאטר שעבד במשרדו כדי למנוע את הליך הסגרתה של מלכה לייפר לרשויות באוסטרליה, לאחר שביקשו להעמידה לדין.