למי שייך הגז ב'כריש' ומהו הגבול הימי? | מדריך מיוחד

אסדת כריש (צילום: עומר מירון, לע"מ)

מהו בכלל גבול הימי?

תרשים אזור המחלוקת (באדיבות משרד האנרגיה)

המחלוקת נוגעת לסוגיית "המים הכלכליים" שטח זה יכול להשתרע עד לכ-370 קילומטר מקו החוף של כל מדינה, ולכן פעמים רבות כמה מדינות תובעות לעצמן בעלות על אותם שטחים ימיים.

גם ביבשה הגבול בין ישראל לבין לבנון הוא לא מוסכם דיו. בים למעשה לא שירטטו את הגבול. מ-1949 ישראל ניצבת על גבול מסוים ולבנון לא ערערה על זה עד 2010 עד שהתחילו תגליות הגז הגדולות - לוויתן בעיקר ואז למעשה התחילה החשיבות של איפה משרטטים את הגבולות בים. לישראל יש הרבה מאגרים באזור המים הכלכליים שלה שזה עד הגבול עם קפריסין, המפורסם שבהם הוא מאגר "לוויתן" באמצע הגבול שלנו ושל קפריסין עובר קו חצי שלהם חצי שלנו מבחינת המים הכלכליים ושם נמצא לוויתן שנמצא מערבית לחופי ישראל. השאלה שנשאלת איפה עובר הגבול ביננו לבין לבנון.

על מה המחלוקת? הרי בכל מדינה בעולם יש גבולות מוסדרים או יותר מדויק במרבית המדינות בעולם כל מדינה יודעת איפה הגבול שלה עובר מה מותר ומה אסור לה אז למה פה המצב מסובך?

כדי לענות על השאלה הזאת אנחנו הולכים כמה עשרות שנים אחורה עת יציאת צה"ל מלבנון בשנות 2000. צה"ל יצא מלבנון כשהגבול לא מסומן באופן מדויק. יש מה שנקרא "הקו הכחול" שזה סימון הגבול (שגם שם יש נקודות שעדין לא מוסדרות אבל על זה בפעם אחרת) לא דיברו על הגבול הימי, לא הייתה דחיפות לסמן גבול ימי כי לא היה באמת צורך. אף אחד לא באמת חשב שבמזרח התיכון יהיה ניתן להפיק גז. לפני קצת יותר מעשור חלה תפנית, יותר ויותר מדינות באגן הים התיכון מתחילות לבצע חיפושים של מאגרי נפט וגז טבעי בים התיכון ישראל בתוכן כמובן. לבנון רואה שישראל מתחילה לבצע את החיפושים ומתחילה להתעניין ג"כ בכל הנושא הזה. מיותר לציין שכדי לבצע חיפושים צריך לתת רישיונות לחברות זרות ולחברות שמבצעות קידוחים לבנון צופה מן הצד ונעמדת על רגליה האחוריות ומכאן מתעוררת המחלוקת על הגבולות שתוקעת במשך שנים את ההפקה. ישראל ממשיכה לבצע את הקידוחים והחיפושים עד אשר מתגלים מאגרים אדירי ממדים שהעיקרי שבהם הוא מאגר כריש וצפונית לו שדה גז שנקרא "קאנה" או "בלוק 9".

ישראל ולבנון נמצאות במצב מלחמה ומעולם לא הסכימו על חלוקת "המים הכלכליים", נוסף לעובדה כי במשך שנים הנושא לא כל כך עניין אף אחת מהן. אך לפני קצת יותר מעשור, כשהחלו להתגלות מאגרי גז טבעי במזרח הים התיכון, ישראל ולבנון הבינו כי יש פוטנציאל כלכלי אדיר במאגרי הגז הללו.

הסכסוך בין ישראל ללבנון הוא על שטח משולש בגודל של כ-860 ק"מ בים התיכון, והוא נובע ממחלוקת ביניהן על שיטת הסימון. ישראל מסמנת את הגבול כניצב ב-90 מעלות מנקודת הגבול היבשתית ולעומת זאת לבנון מסמנת אותו כהמשכו של קו הגבול היבשתי.

ועכשיו עולה השאלה החשובה: למי שייך כל זה?

הרי אין גבול "מים כלכליים", לא הסדירו את זה . כעת, שנתגלה המאגר כל אחד טוען שלי הוא. הלבנונים מסתכלים על הישראלים ומבינים שהם מוציאים גז הלבנונים נשארים מאחור בלי גז בלי הכנסות עם אינפלציה מהחמורות בעולם מדינה מרוסקת שאזרחיה הגיעו לפת לחם ועם מטבע בעל ערך שלא שווה כלום.. הם רואים מה קורה בישראל וכוססים ציפורניים ואז הם מתחילים להתעורר. נושא הגז בלבנון הופך לנושא חשוב ואם תשאלו את חיזבאללה גם לנושא בעל חשיבות ביטחונית.

אוקיי אז צריכים לסמן גבול ימי. איך מסמנים, ומהו קו 23?

חשוב לציין כי נקודת ההתחלה היא זו שמכרעת. לפי העמדה הישראלית הקו מתחיל באי קטן שליד א-נאקורה (עיירת חוף בדרום לבנון) הלבנוניים טוענים צריך לסמן את הקו מקצה השפיץ של נאקורה של ראש הנקרא. כלומר, הויכוח הוא על נקודת ההתחלה.

ולמה נקודת התתחלה היא זו שמכרעת? פשוט מאוד - הנקודה זאת היא זו שתשפיע על המשך המו"מ. כלומר, באיזה חלק של מאגר כריש הגבול הזה עובר, כמה מהמאגר הוא בשטח לבנון וכמה בשטח ישראל ולכן נקודת ההתחלה היא זו שמכרעת.

ישראל טענה שהגבול הימי עובר בנקודה צפונית יחסית - לפי הקו הזה כל מאגר כריש שייך לישראל וחלק מהמאגר הגז הפוטנציאלי קאנה שייך לישראל ג"כ, היתר ללבנון.

הלבנונים העבירו את הגבול שלהם דרומה (שזה לכיוון ישראל) הם קראו לו "קו 23". גם לפי הלבנונים כריש כולו שייך לישראל אך מאגר קאנה (שדה הגז) שייך להם. ממשל טראמפ תיווך בשיחות מי שעמד בראש השיחות היה המתווך האמריקני דיוויד סאטרפילד שהציע קו אמצע, כריש יהיה שייך לישראל וקאנה יהיה שייך ללבנון חלק קטן שלו יהיה שייך לישראל.

הכל היה מוסדר ומוסכם לקראת חתימה עד שהלבנונים חזרו מעמדתם ונסוגו מכל השיחות בלחץ חיזבאללה. הם הציעו קו חדש שנקרא קו 29 שאומר שבעצם חצי מכריש בכלל שייך ללבנון מה שהם לא טענו אף פעם קודם לכן. הדרישה הזאת פוצצה למעשה את המשא ומתן עם כל הצדדים. הם למעשה שרטטו מפה חדשה שזזה יותר דרומה והפלא ופלא הקו הזה התיישב לו על אמצע מאגר כריש. בשלב הזה נפסקו השיחות.

קו 29 למעשה אין לו ביסוס הוא הומצא על ידי צוות של מומחים לא לבנוניים שהציעו אותו לאנשי המו"מ הלבנוניים בנאקורה תוך כדי השיחות של ארה"ב ישראל לבנון. המטרה - פיצוץ המו"מ.

תחילת יולי 2022 מגיעה אסדת כריש ליעדה וכל האירוע הזה מציף את המחלוקת שוב בין ישראל ללבנון. מבחינת הלבנונים זו הפרה משום שלטענתם ישראל נקטה בצעד חד צדדי. השיחות מתחדשות שוב ביתר שאת בשנה האחרונה שמי שממונה על השיחות הוא המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין.

ישראל חשוב לציין יש לה הרבה מאגרים לוויתן כריש תנין וכו' ללבנונים יש פחות מזל הם ניסו לבצע חיפושים מול חופי ביירות אך מאמציהם עלו בתוהו.

רגע אבל איך חיזבאללה קשור לכל זה בעוד שהמשא ומתן בכלל עם ממשלת לבנון?

נסראללה הצטרף לחגיגת קו 29 והחליט לעשות על זה סיבוב פוליטי למרות ששוב כמו שאמרנו אין לקו הזה שום ביסוס וכולו נולד על בסיס פרי מוחם הקודח של אינטרסנטים שביקשו לפגוע במו"מ בכוונה תחילה. חיזבאללה נתן חסות לכל המהלך כולו ויצר כאוס בלבנון שאת תוצאותיו אנחנו רואים בין היתר עכשיו.

גורמי ממשלה רשמיים בלבנון כולל הנשיא מצדדים בקו 23 חיזבאללה לא מוכן לדבר על פחות מקו 29 שכאמור הוא חסר סיכוי.

חיזבאללה פחות רוצה שישראל ולבנון יגיעו להסכם הוא לא רוצה להגיע להסכם מסיבות גיאו אסטרטגיות. בחודש יולי האחרון הוא משגר שלושה הכטב"מים לעבר אסדת הקידוח שהופלו בהצלחה על ידי ישראל. חיזבאללה עד לפני השיגור נמנע מלעשות פרובוקציות סביב המאגר ובכלל. הפעולה של שיגור הכטב"מים ביולי 2022 הייתה איתות או אם תרצו פעולת ראווה. חשוב להדגיש המטרה לא הייתה תקיפה.

אסדת גז (צילום: פלאש 90)

לבנון נמצאת במצב כלכלי קשה מנשוא, נסראללה מעוניין להראות שהוא גורם ממתן בלבנון וכמגן העם הלבנוני ודואג לאינטרסים של המדינה. נסראללה אמר בנאומו לפני כחודשיים שהוא לא יתיר בשום פנים ואופן לישראל להפיק גז מכריש כל עוד המשא ומתן לא הסתיים וכדי להראות שהוא רציני הוא אמר "המסר הועבר" קרי שליחת הכטב"מים. יובהר כי מיקום האסדה היום נמצא במקום דרומי יותר שלבנון הציגה. כלומר, במקום שבו האסדה נמצאת היום גם מבחינת לבנון הוא לא אמור להיות בשטח הלבנוני אבל את נסראללה כאמור זה פחות מעניין.

ישראל הרשמית עד לפני זמן לא רב התעלמה מהצגות נסראללה ומהאיומים שהוא משגר. ספינות הקידוח התמקמו דרומית לקו 29 (הקו שנסראללה מתעקש עליו). עד התפנית שאירעה לפני תקופה עת שליחת הכטב"מים והודעת לשכת ראש הממשלה לפיה ישראל תפיק גז מכריש שיהיה אפשרי.

איפה זה עומד כעת?

הסבב הראשון של שיחות המשא ומתן בין המדינות נקלע למשבר ופסק בנובמבר 2020 לאחר שהצד הלבנוני הקשיח את עמדותיו. המו"מ חודש בחודש מאי אשתקד, אך הופסק עם מבצע "שומר החומות". באוגוסט 2021 מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה התבטא בעניין, ואמר: "אני מציע לממשלת לבנון – יש לנו חברות איראניות שיש להן את היכולת והאומץ לקדוח ולהוציא את הנפט והגז. החברות האלה לא מפחדות מהפצצות ישראליות".

בתחילת השנה, שתי המדינות אותתו כי הן מעוניינות לחדש את המשא ומתן בתיווך ארה"ב, והמתווך מטעם ממשל ביידן, עמוס הוכשטיין, החל בסבב שיחות עם גורמים לבנונים וישראלים. בחודש יוני השנה הגיעה אסדת גז לשדה כריש, אזור הסמוך לשטח שבמחלוקת. במטרה להגן על האסדה נקבע אזור אסור לשיט במרחק של כ-500 מטר משוליה החיצוניים, וברדיוס של 1,500 מטרים סביב מיקומה. עם הגעת האסדה, בכירי ממשלת לבנון הודיעו כי יקיימו שיחות עם גורמים בינלאומיים בניסיון להבהיר את העמדה של מדינתם, לפיה כל הפקת גז במקום זה תהווה "פרובוקציה ופעילות עוינת" ותעכב את המשא ומתן.

בתחילת ספטמבר התבטא הוכשטיין ותיאר את ההתקדמויות כ"חיוביות ביותר" ובסוף השבוע הועברה טיוטת ההצעה של המתווך האמריקני לישראל וללבנון. גורם מדיני בכיר שתדרך את הכתבים בישראל אמר כי הטיוטה מעגנת את "קו המצופים" הביטחוני של ישראל בחוף ראש הנקרה כקו גבול בינלאומי מוכר.

בצל ההתקדמות במגעים להסכם, שרי הקבינט המדיני-ביטחוני קיבלו זימון לישיבה ב-6 באוקטובר. בנתיים, ראש הממשלה יאיר לפיד טען כי "ישראל מקבלת 100% מצרכי הבטחון שלה, 100% ממאגר כריש ואפילו חלק מהרווחים של המאגר הלבנוני".

• הכותב הוא לשעבר עובד משרד המודיעין