ההצעה שמעוררת מחלוקת אושרה; "נחצו קווים אדומים"

5 ח"כים מהאופוזיציה - תמכו ברביזיה לפני שנדחתה: קארין אלהרר, יואב סגלוביץ', מתן כהנא, עופר כסיף, גלעד קריב.

ואילו 9 ח"כים מהקואליציה התנגדו: היו"ר ח"כ שמחה רוטמן, והח"כים טלי גוטליב, חנוך מלביצקי, משה סעדה, אריאל קלנר, ארז מלול, יוני מישרקי, יצחק פנדרוס, יצחק קרויזר.

הוועדה ממשיכה לדון כעת בהסדר נוסף שנכלל בטיוטת הנוסח של יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן, כהצעת חוק נפרדת לצמצום הביקורת השיפוטית על חוקים רגילים, באמצעות הצבת דרישות שביטולם ייעשה רק בהרכב מלא של שופטי בית המשפט העליון, בתמיכה פה-אחד, ורק אם "החוק סותר בבירור הוראה ששוריינה בחוק יסוד".

לפי הצעת החוק: הוועדה לבחירת שופטים תמנה 9 חברים, שהם- נשיא בית המשפט העליון, וכן שני שופטים שיצאו לקצבה שימנה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון; שר המשפטים ושני שרים אחרים שתקבע הממשלה; שלושה חברי הכנסת שהם יו"ר ועדת החוקה, ושני חברי הכנסת אחרים, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה, כפי שייקבע בחוק.

בכך, בפעם הראשונה מעוגן בהצעת החוק ייצוגו של חבר/ת האופוזיציה כאשר חבר הכנסת שיכהן כחבר הוועדה מסיעות האופוזיציה ייבחר על ידי סיעות האופוזיציה בהתאם להוראות שייקבעו בתקנון הכנסת. לאחר בחירת חבר האופוזיציה יבחר יו"ר הכנסת את נציג הקואליציה שיכהן בוועדה.

חברי הכנסת יכהנו כחברי הוועדה כל עוד הם ח"כים ואם הם סיימו את כהונתם בכנסת - אז עד שתבחר הכנסת חברים חדשים במקומם. עוד נקבע כי לפחות אחד מנציגי השופטים בוועדה, לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה ולפחות אחד מנציגי בכנסת בוועדה יהיו נשים.

על פי המוצע בהצעת החוק, שר המשפטים יהיה יו"ר הוועדה. והרוב הדרוש למינוי שופטים לעליון יעמוד על חמישה חברי ועדה (במקום שבעה עד היום).

עוד קובעת הצעת החוק כי לראשונה ועדת החוקה תזמן את המועמדים לשיפוט בבימ"ש העליון להופיע בפניה לפני שהוועדה למינוי שופטים תכריע על מינויים.

הוועדה למינוי שופטים תעביר לוועדת החוקה הודעה בדבר המועמדים בצירוף הערות הציבור שהתקבלו ולרשות ועדת החוקה יעמדו 30 ימים מיום ההודעה לזמן את המועמדים לשיפוט בבימ"ש העליון להופיע בפניה. סדרי הדיון בוועדת החוקה ייקבעו בתקנון הכנסת. במקרה של כנסת חדשה יעמדו לרשות ועדת החוקה 30 ימים מיום שהוקמה.

הצעת החוק קובעת במפורש חוסר שפיטות תוקפם של חוקי-יסוד ולפיה: מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון, לא יידרש, במישרין או בעקיפין, לשאלה בדבר תוקפו של חוק-יסוד ולא יהיה תוקף להחלטה שהתקבלה בעניין כאמור.