מליאת הכנסת אישרה הערב (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), ברוב של 65 חברי כנסת מול 51 מתנגדים.
החוק, שקודם על ידי יו”ר ועדת החוקה ח”כ שמחה רוטמן וחברי כנסת נוספים, מסדיר לראשונה בחקיקה את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, את מעמד חוות הדעת המשפטיות ואת אופן ייצוג הממשלה בבתי המשפט. החוק ייכנס לתוקף ב־1 בינואר 2027.
מדובר במרכיב השלישי מתוך ארבעת רכיבי הרפורמה המשפטית שמוביל שר המשפטים יריב לוין.
לפי החוק, היועץ המשפטי לממשלה ימשיך להעניק לממשלה ייעוץ משפטי, אולם הממשלה תהיה רשאית לקבוע כי אינה מחויבת לראות בחוות דעתו את הפרשנות המחייבת של הדין, למעט בעניינים פליליים. בנוסף, הממשלה תוכל לקבוע עמדה משפטית שונה מזו של היועץ, ובמקרים מסוימים אף להיות מיוצגת בבית המשפט באמצעות עורך דין אחר.
החוק גם מחזק את אחריותם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה כלפי השרים והממשלה, וקובע מנגנוני פיקוח של שר המשפטים על עבודת היועץ המשפטי לממשלה.
במהלך ההצבעה נרשמה גם התפתחות פוליטית מעניינת: חברי הכנסת יולי אדלשטיין, דן אילוז ושרן השכל, שהצביעו אמש נגד חוק הקפאת המעצרים, הצביעו הפעם בעד החוק.
שר המשפטים יריב לוין בירך על אישור החוק ואמר: “החוק שאושר הוא נדבך מרכזי נוסף ברפורמה המשפטית. זהו צעד הכרחי להחזרת יכולת המשילות לדרג הנבחר.”
גם יו”ר ועדת החוקה ח”כ שמחה רוטמן הגדיר את אישור החוק כ”שינוי היסטורי”, והבהיר כי מדובר רק בחלק הראשון של המהלך. לדבריו, החלק השני, העוסק בפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מהתובע הכללי, יקודם לאחר הבחירות.
דקות לאחר אישור החוק, הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג”ץ נגד החוק, אותו היא מכנה “חוק פיצול היועמ”ש”. בעתירה נטען כי החוק מאפשר לממשלה לעקוף את היועץ המשפטי לממשלה, לקבוע בעצמה שחוות דעתו אינה משקפת את הדין ולהיות מיוצגת באמצעות עורכי דין פרטיים.
עוד טענה התנועה כי מדובר ב”מחטף של הרגע האחרון” וכי החוק פוגע במעמדם של שומרי הסף ובאיזונים שבין רשויות השלטון. לדבריה, הממשלה מבקשת לשנות את כללי המשחק ערב הבחירות, ולכן ביקשה מבית המשפט להורות על ביטול החוק.
באופוזיציה תקפו גם הם את המהלך. יו”ר ישראל ביתנו, ח”כ אביגדור ליברמן, אמר כי מדובר ב”עוד צעד בניסיון של ממשלת השבעה באוקטובר להשתלט על מערכת המשפט”, וקרא לקדם חוקה למדינת ישראל.
0 תגובות