מליאת הכנסת נקלעה הערב (רביעי) לדרמה פוליטית סביב ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית על הצעת החוק ההיסטורית להחלשת מעמד ותפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אשר הסתיימה לבסוף בניצחון חרדי.
החוק הדרמטי, שמובילים שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, הגיע לקו הגמר לאחר מרתון ממושך של כ-70 דיונים בוועדת החוקה, אולם רגע לפני רגע האמת, הכל נעצר בעקבות איום פתאומי מצד הסיעות החרדיות ועימות חזיתי שפרץ בין יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני לבין שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בעקבות חילופי ההאשמות והמשבר החריף, החל יו"ר הוועדה רוטמן למשוך זמן בנאומו על בימת המליאה כדי לעכב את תחילת ההצבעות, מהלך שאיפשר לקיים מגעים קדחתניים ואינטנסיביים מאחורי הקלעים אשר הובילו לבסוף לפתרון המשבר ולקבלת דרישותיו של גפני.
שורש המשבר הנוכחי היה נעוץ בזעם רב שביעבע בקרב חברי הכנסת של יהדות התורה, ובראשם ח"כ משה גפני, אשר האשימו בחריפות כי הממשלה נמנעת מלאשר את תוספת השכר המגיעה לגננות החרדיות על פי ותק, כפי שהובטח להן. לטענת אנשי יהדות התורה, מי שעמד מאחורי העיכוב המכוון והסרת הנושא מסדר היום הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שניסה להשתמש בתקציב הגננות כמנוף לחץ פוליטי ואגרסיבי כדי לכפות את הכנסת נציג מפלגתו, "הציונות הדתית", לתוך הקואליציה העירונית בבית שמש. בעקבות כך, החליטו ביהדות התורה לשבור את הכלים והציבו אולטימטום חד-משמעי לפיו לא יתמכו בחוק המרכזי של הקואליציה – צעד שמשמעותו הייתה נפילתו המיידית של החוק במליאה.
התגובה הראשונית מצד מפלגת הציונות הדתית לא איחרה לבוא, והיא התאפיינה בטונים חריפים וחסרי תקדים שטרם נשמעו כמותם ביחסים בין השותפות לקואליציה. בסביבתו של שר האוצר תקפו בחריפות את התנהלותו של יו"ר דגל התורה וטענו כי גלי בהרב-מיארה יכולה למהר ולשלוח זר פרחים לגפני, שלמעשה מעניק לה כעת חסינות מלאה ושומר על הדיקטטורה השיפוטית שלה. עוד הוסיפו בציונות הדתית באיום ישיר כי אם גפני וחבריו יפילו את החוק ששם סוף לעריצותה של היועצת המשפטית לממשלה, הם לא יוכלו להראות את פרצופם ברחוב החרדי, וחתמו באמירה נחרצת לפיה "שלא יאיימו".
אלא שלמרות הטונים הגבוהים וההתבצרות ההדדית, הלחץ הפוליטי הכבד שהפעיל ח"כ גפני עשה את שלו, ובסיומו של מרתון שיחות מתוח, נאלצו בסביבת שר האוצר להתקפל והמשבר נפתר רשמית כאשר נקבע כי תקציב תוספת השכר לגננות החרדיות יישאר על סדר יומה של הממשלה.
הדרמה הזו התרחשה על רקע ההבנות המוקדמות שהושגו בקואליציה, לפיהן הסיעות החרדיות היו אמורות להעניק תמיכה מלאה ובלתי מסויגת בחוק היועמ"שים, כחלק מדיל פוליטי רחב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. במסגרת אותן הבנות, אישרה הקואליציה לבקשת המפלגות החרדיות שורה של חוקים מהותיים, בהם חוק יסוד לימוד תורה, חוק הקפאת מעצרי עריקים (אשר הוקפא בהמשך על ידי בג"ץ) וחוק ביטול הרפורמה במערך הכשרות. האיום של גפני ברגע האחרון הציב סימן שאלה כבד סביב עתידו של הדיל כולו, אולם הבטחת תקציב הגננות והשארתו על שולחן הממשלה סללו מחדש את הדרך להמשך השותפות הפוליטית וקידום החקיקה.
הצעת החוק שעמדה במרכז הסערה וכעת צפויה לעבור לאחר פתרון המשבר, נועדה לחולל מהפכה של ממש במבנה השלטון בישראל ולשנות מהיסוד את מערכת היחסים בין הממשלה לדרג המשפטי המייעץ לה. החלק המרכזי והמשמעותי ביותר בהצעה קובע את ביטול התוקף המחייב של חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, והפיכתן להמלצה בלבד שאינה מחייבת את השרים או את הממשלה. מנסחי החוק מבקשים לעגן את תפקידו של היועמ"ש כמי שמסייע לממשלה להגשים את מדיניותה, מציג בפניה חלופות משפטיות ופועל להבטחת שלטון החוק, אך מותיר את ההחלטה הסופית והמכרעת בידי נבחרי הציבור בקבינט ובמשרדי הממשלה.
על פי נוסח החוק המוצע, חוות דעת משפטית בכתב של היועמ"ש אמנם תשקף את הדין הקיים מבחינת גורמי הרשות המבצעת, אך היא לא תשנה את הדין עצמו. הממשלה תהיה רשאית, במידה ותמצא לנכון, לקבוע כי חוות דעתו של היועמ"ש אינה משקפת את הדין הקיים, וזאת בכפוף לדיווח לוועדת החוקה של הכנסת. בנוסף, החוק מסדיר את נושא הייצוג המשפטי בבג"ץ ובבתי המשפט, וקובע כי הממשלה היא שתהיה הסמכות העליונה לקבוע את עמדתה בהליכים משפטיים, ובמקרים בהם היועמ"ש יסרב לייצג את עמדת הממשלה, היא תהיה רשאית לשכור עורך דין פרטי חיצוני שיופיע בשמה בערכאות. כעת, לאחר שמאבק הכוחות הפוליטי והעיקש בין סמוטריץ' לגפני הסתיים בהתקפלות האוצר ובפתרון סוגיית הגננות, הדרך להצבעות במליאה פתוחה.
0 תגובות