המאבק בין משרד הביטחון לבין משרד האוצר על תקציב השנה הבאה עולה מדרגה. משרד הביטחון דורש תקציב עתק של 144 מיליארד שקל לשנת 2026 — סכום הגבוה בכ־10 מיליארד שקל מהתקציב המקורי לשנת 2025, אך נמוך מהתקציב לאחר העדכונים, שעמד על כ־167 מיליארד שקל.
הדרישה נחשפת על רקע מתיחות גוברת בין שני המשרדים סביב עיכוב חתימות על עסקאות ביטחוניות, התייעלות נדרשת ושאלת האחריות התקציבית. כך דיווח העיתונאי חגי עמית ב'דה מרקר'.
“האוצר בולם עסקאות קריטיות לביטחון המדינה”
מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (מיל’) אמיר ברעם, תקף היום (שלישי) את משרד האוצר בדיון פנימי בהנהלת משרד הביטחון, וטען כי עשרות עסקאות חיוניות אינן מתקדמות בשל עיכובים ביורוקרטיים.
לדבריו, מדובר ב־"עסקאות קריטיות בהיקף של מיליארדי שקלים – לרבות רכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות המתמרנות, ומיגון יישובים בגבולות הצפון והדרום".
ברעם הוסיף כי גם חוזים להקמת המכשול בגבול המזרחי אינם נחתמים, בניגוד להחלטת ועדת השרים להצטיידות.
“האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עסקאות שמטרתן להבטיח את הביטחון הבסיסי של מדינת ישראל”, אמר ברעם. “לא ניתן לנהל את מערכת הביטחון במצב שבו חוזים חיוניים תקועים חודשים בגלל ויכוחים תקציביים”.
הדרישה התקציבית: מילואים, איום איראני והחזרת כשירות
לפי דיווח של חגי עמית בדה מרקר, הדרישה התקציבית של מערכת הביטחון מתבססת על כמה מרכיבים מרכזיים:
100 מיליארד שקל להזמנות קיימות שכבר נחתמו — בהן שכר, חוזים והתקשרויות שוטפות;
37 מיליארד שקל נוספים לצורך אחזקת מערך מילואים נרחב, שיכלול לפי משרד הביטחון 60 אלף חיילים פעילים לאורך השנה;
7 מיליארד שקל נוספים להיערכות מול האיום האיראני המתחדש;
וכן תקציבים להחזרת צה"ל לכשירות מלאה לאחר השנה הקשה שעברה על המערכת.
גורמים ביטחוניים טוענים כי "מדובר בדרישה ריאלית לנוכח המציאות הביטחונית החדשה", אך באוצר רואים בכך ניסיון לחרוג מגבולות האחריות התקציבית.
באוצר משיבים: “עצירת התקשרויות עד להסדרה תקציבית”
במשרד האוצר דוחים את הטענות, ומבהירים כי משרד הביטחון חרג מהמסגרת התקציבית המאושרת לשנת 2025, ולכן נדרשה עצירת התקשרויות חדשות.
בהודעת האוצר נמסר:
“משרד האוצר תמך ותומך באופן מלא במאמצי מערכת הביטחון בשנתיים האחרונות, וימשיך לפעול כדי להבטיח מענה מלא לאתגרי הביטחון.
אולם נוכח חריגה מהתקציב המאושר, הורה החשב הכללי על עצירת התקשרויות שאינן מגובות במקורות כספיים מאושרים — עד להשלמת בחינה מקצועית ולקביעת סדרי עדיפויות תקציביים”.
באוצר קוראים למשרד הביטחון “לפעול בהקדם להסדרה מוסכמת של מנגנון התקשרויות ובקרה תקציבית”, כפי שסוכם בין הצדדים בעבר.
הרקע: דרישה להתייעלות וקיצוצים במערכת הקבע
העימות הנוכחי מתרחש על רקע דרישת האוצר להתייעלות משמעותית במערכת הביטחון. בחוק ההסדרים האחרון, שהוצג בסוף השבוע, נכללה שורה של צעדים שנועדו לצמצם את תנאי אנשי הקבע ולהעביר חלק מהמשאבים לטובת לוחמי החובה והמערך הלוחם.
במערכת הביטחון טוענים מנגד כי מדובר במהלך “פופוליסטי” שמחליש את כוח האדם המקצועי ומסכן את רמת המוכנות.
המאבק הבא: מי יקבע את סדרי העדיפויות?
בזמן שהשיח הציבורי סביב תקציב המדינה לשנת 2026 רק מתחיל, נראה כי הקרב בין האוצר לביטחון צפוי להיות מהעימותים המרכזיים של השנה הקרובה.
גורם בכיר במערכת הביטחון סיכם היום: “מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים חסרי תקדים – ממלחמה בצפון ועד איום גרעיני מאיראן. מי שמצפה שננהל את זה עם תקציב מצומצם – לא מבין את המציאות”.
מנגד, בכיר באוצר הגיב: “הצורך בביטחון לא יכול להיות תירוץ לניהול לא אחראי. האחריות שלנו היא לוודא שקל אחד שמושקע בביטחון – מביא תוצאה אמיתית”.
0 תגובות