בישיבת ממשלה מהירה וחריגה אישרו השרים קיצוץ רוחבי חריף בבסיס התקציב של כלל משרדי הממשלה. המהלך נועד לממן רכש ביטחוני דחוף, והוא מתבצע ללא החרגות וללא פגיעה בכספים הקואליציוניים. מדובר בהחלטה שממחישה את סדר העדיפויות הנוכחי: ביטחון בראש, גם במחיר פגיעה ישירה בשירותים האזרחיים.
המספרים מדברים בעד עצמם. משרד התחבורה יספוג את המכה הקשה ביותר – גריעה של 423 מיליון שקלים. משרד החינוך יאבד 354 מיליון שקלים, והמשרד לביטחון לאומי יקוצץ ב-224 מיליון. דרישותיהם של משרדי הרווחה והבריאות להחרגה נדחו על הסף. כולם משלמים, ללא יוצא מן הכלל.
מעבר לקיצוץ המיידי, הממשלה צפויה לאשר גם קיצוץ רוחבי נוסף של 0.5% מתקציב 2027 ואילך, בהיקף של כ-776 מיליון שקלים. הכסף הזה מיועד למימון תשתיות וסוהרים עבור משפטי מחבלי הנוח'בה – מהלך שנועד לאפשר את העמדתם לדין של מי שביצעו את הטבח ב-7 באוקטובר.
ההחלטה מתקבלת על רקע לחצים כבדים ממערכת הביטחון, שטוענת לצורך דחוף ברכש שלא סובל דיחוי. במקביל, היא מעוררת שאלות קשות: האם קיצוץ רוחבי כזה, ערב בחירות ובתקופה שבה השירותים החברתיים כבר תחת עומס, הוא הדרך הנכונה? האם לא ניתן היה למצוא מקורות חלופיים – למשל בכספים קואליציוניים שטרם חולקו במלואם – לפני שפוגעים בחינוך, בתחבורה וברווחה?
גורמים במשרדי הממשלה שנפגעו מביעים דאגה כבדה. קיצוץ במאות מיליונים במשרד החינוך עלול להשפיע על תוכניות, כיתות ותמיכה בתלמידים. בתחבורה – פגיעה אפשרית בפיתוח תשתיות ובשירותים. במשרד לביטחון לאומי – פרדוקס מסוים: קיצוץ במשרד שאמור לחזק את הביטחון הפנימי כדי לממן ביטחון חיצוני. דחיית ההחרגות לרווחה ולבריאות מעמיקה את התחושה שהשכבות החלשות והשירותים הבסיסיים הם הראשונים לשלם את המחיר.
מצד שני, התומכים במהלך מדגישים את המציאות הביטחונית המורכבת שבה ישראל נמצאת. רכש דחוף, כך נטען, אינו מותרות – הוא הכרח. גם ההיערכות למשפטי הנוח'בה נתפסת כחלק ממיצוי הדין ומהמסר למחבלים ולעולם. הקיצוץ הרוחבי, לטענתם, הוא הדרך היעילה והמהירה ביותר לגייס את המשאבים הנדרשים בלי לפתוח מחדש את כל התקציב.
ההחלטה מדגישה שוב את המתח המתמשך בין צורכי הביטחון לבין השירותים האזרחיים. היא מעלה שאלות על שקיפות – חלק מהרכש מסווג – על עדיפויות לטווח ארוך ועל האופן שבו מחליטים לקצץ: באופן שוויוני לכאורה, אך עם השפעות לא שוות על משרדים שונים ועל אזרחים.
כזכור, בחודש שעבר הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על היערכות לסבסוד נוסף במחירי הדלק, לאחר שהמחיר עלה שוב בעקבות משבר האנרגיה הגלובלי. ההוזלה הקודמת עלתה כ-300 מיליון שקלים בחודש לקופת המדינה. במקביל, בג"ץ עצר בחודש מאי תקציבים למוסדות חרדים שאינם מלמדים מתמטיקה ואנגלית, בסכום של 98 מיליון שקלים.
בימים הקרובים יתברר עד כמה הקיצוץ יורגש בשטח: האם יידחו פרויקטי תחבורה, האם ייפגעו תוכניות חינוך, והאם מערכת הרווחה והבריאות יצליחו לספוג את הגריעה בלי לפגוע בשירות. בינתיים, המסר מהממשלה ברור: כשצריך לממן ביטחון דחוף – כולם משלמים.