סערת הגיוס החרדי

אשליה של חופש: גם אחרי החוק – הסנקציות הכלכליות נמשכות

ועדת החוץ והביטחון אישרה את הקפאת המעצרים לעריקים חרדים, אך האכזבה גדולה: המדינה ממשיכה להחזיק בלומדי התורה כבני ערובה. למרות ההקפאה, איסורי היציאה מהארץ ומניעת הזכאות לדיור נותרים על כנם (חרדים)

הצבעה בוועדת חוץ וביטחון
הצבעה בוועדת חוץ וביטחון| צילום: צילום: ערוץ כנסת

בתום דיון סוער שנמשך שעות ארוכות, אישרה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת היום (ראשון) ברוב דחוק את הצעת החוק להקפאת הליכי אכיפה נגד בני ישיבות. שמונה חברי כנסת תמכו בהצעה, שבעה התנגדו. המהלך מהווה נקודת מפנה במערכה הציבורית והמשפטית סביב שאלת הגיוס, ומעניק הפוגה של שלושה חודשים מהליכי מעצר וחקירה.

על פי המתווה שאושר, לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה נגד לומדי תורה המיועדים לשירות במשך 90 יום. עם זאת, החסינות אינה אוטומטית. בני הישיבות וראשי הישיבות יידרשו להגיש תצהירים לוועדה צבאית מיוחדת שתוקם בתוך שבוע, ולעמוד בתנאים מחמירים.

ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה מסר בעקבות האישור: "בשעה זו אישרנו בוועדת החוץ והביטחון את הצעת החוק המפסיקה את מעצרם הנפשע של לומדי התורה. אישור הצעת החוק הוא מסר כי רוב העם היהודי בארץ ישראל מתנגד למעצר לומדי תורה, דבר שמקטרג חלילה על ארץ ישראל".

(צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

התנאים המחמירים: 45 שעות לימוד שבועיות

כדי לקבל את החסינות מהליכי האכיפה, יצטרכו הלומדים להוכיח כי הקדישו 45 שעות שבועיות ללימוד תורה (40 שעות לנשואים) בשלוש השנים האחרונות, החל מחודש יולי 2023. עבור צעירים יותר, הבחינה תחל מרגע הגיעם לגיל 18.

הוועדה הצבאית שתבחן את המועמדים תורכב מקצין מהפרקליטות הצבאית ושני סגני אלופים מאגף כוח אדם. רשימת הישיבות תגובש על ידי משרד הביטחון ותאושר בוועדה, בהתבסס על המלצות ועד הישיבות.

יצוין כי למרות ההקפאה, כל הסנקציות הכלכליות הקיימות – כולל מניעת זכאות למחיר למשתכן ואיסור יציאה מהארץ – ימשיכו להכביד על לומדי התורה. רק הליכי המעצר והחקירה יוקפאו.

הפגנות הפלג הירושלמי נגד גזירות הגיוס (צילום: רונן שטלצר)

הפיקוח שנותר עמום

נקבע כי ימונה מפקח שיוודא שמי שמקבל את החסינות אכן לומד. במקרה של זיהוי היעדרות של 20% ומעלה מהתלמידים, תונפק התראה לראש הישיבה. במידה והתופעה תימשך – הישיבה תוסר מהרשימה.

עם זאת, גורמים משפטיים מביטים בדאגה על נוסח החוק, שנשאר עמום בנוגע למספר המפקחים שיוקצו למשימה, ומותיר את ההחלטה לשיקול דעתו של משרד הביטחון. השאלה כיצד יתבצע הפיקוח בפועל על אלפי בני ישיבות נותרה ללא מענה ברור.

הטיימר לבחירות והחשש מבג"ץ

למרות שהחוק מדבר על 90 יום, המשמעות בפועל עשויה להיות כפולה. בתקופת בחירות, הוראת השעה מתארכת אוטומטית עד תום שלושת החודשים הראשונים לקדנציה הבאה, מה שמעניק בפועל חצי שנה של הקפאת הליכים.

בזירה המשפטית כבר נשמעים הקולות הברורים. המומחים מעריכים כי במקרה של בחינה שיפוטית, ההצעה תיתקל במחסום בלתי עביר. הטענה המרכזית צפויה להיות שהחוק פוגע בצורה אנושה בעקרון השוויון ומייצר אפליה חמורה.

בחורים עמלים על תלמודם בישיבת חברון, אילוסטרציה (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

עם זאת, פרשנים משפטיים מעריכים כי תהליך פסילת החוק לא יתרחש במהירות. בג"ץ פוסל חוק רק לאחר דיון ולא באופן שרירותי מיידי, והוצאת צו ביניים היא בעצמה ביטול החוק, מה שמטיל אור משפטי חיובי על הענין.

האישור מגיע על רקע גל מעצרים של בני ישיבות בשבועות האחרונים, שעורר סערה בציבור החרדי. ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה תקף בחריפות את הייעוץ המשפטי בדיון בוועדה, וטען כי "הפכתם 90 אלף חרדים לעבריינים" במקום להסדיר את הנושא בהוראת שעה.

פרוש הוסיף והדגיש: "אנו מצפים לאישור החוק בעזרת ה' באופן סופי במליאת הכנסת עוד השבוע". המהלך מגיע בתומו של שבוע מתוח במיוחד, כאשר ברקע מרחף מועד פיזור הכנסת הצפוי להתרחש בקרוב

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

1
זה אומר שבחורי ישיבה יוכלו לצאת לחול בבין הזמנים?
אמא לבחורי ישיבה

אולי גם יעניין אותך:

עוד בפוליטי מדיני: