בכיר חרדי תוקף את התנהלות הליכוד והמערכת המשפטית סביב חוק הגיוס, ואומר בשיחה עם 'כיכר השבת' כי היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון מתנגדת לסעיפים מרכזיים בנוסח המוצע.
לדבריו, "יש מי שחושב שיצליח להפריד בין היועמ״שית לכנסת ליועמ״שית של הוועדה ולא מבין שזה לא יקרה. צריך לומר את האמת לרבנים ולציבור - אין חוק וספק גדול אם יהיה בקדנציה הנוכחית ומכאן שהרבנים יקבלו החלטות״.
טיוטת חוק הגיוס שגובשה בוועדת החוץ והביטחון, בראשות ביסמוט, מקבלת חזות פורמלית אך כוללת שינויים דרמטיים ביחס להצעות קודמות. בין הסעיפים הבולטים: החוק לא כולל יעדי גיוס ללחימה - שינוי מהותי לעומת הצעת -יולי אדלשטיין. כמו-כן, ההגדרה “תלמידי ישיבות” נמחקה מהנוסח, והוחלפה בהגדרה רחבה יותר של “בוגרי מוסדות חרדיים”. במקביל, הסנקציות על לא עמידה ביעדים - קיצוץ תקציבי ישיבות - יכנסו לתוקף רק שנה לאחר חקיקת החוק.
למרות ההסכמות שנפגשו מול הסיעות החרדיות (ש"ס ו’דגל התורה’), ההצגה הרשמית של הטיוטה נדחתה. נתניהו הורה לביסמוט לדחות את כינוס הוועדה בטענה לצורך בבחינה מעמיקה - ובפועל, גורמים חרדים הכירו בכך שדחייה נבעה מחשש סערה ציבורית סביב עצרת מחאה גדולה שתוכננה במקביל.
בכירים במפלגת אגודת ישראל הביעו הסתייגות חריפה: “אין סיכוי לחוק לעבור” נאמר על-ידם, בטענה שהחוק אינו באמת מסדיר את מעמד תלמידי הישיבות אלא משמש “כרטיס חזרה” פוליטי לש"ס. הם התריעו גם כי היועצת המשפטית של הוועדה מתנגדת למובהק לחלק מהנוסחים - ולפיכך החוק יקלע להליכי בג"צ.
אחד השינויים המשמעותיים הוא שהמחוקק ממקם את הייעוד המרכזי של החוק לא רק בגיוס אלא ב"סידור מעמד תלמידי הישיבות" – שינוי מיקוד שמציין שאם היעד אינו מתממש, הסנקציות רציפות אך מתונות יותר. מבחינה משפטית זה מעמיד את החוק בסיכון - שטחים משפטיים שהיועצת המשפטית ציינה אם יהיה קושי באכיפה או ביכולת הפיקוח.
0 תגובות