ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ בועז ביסמוט אישרה היום (שלישי) בקריאה ראשונה את הצעת החוק לגיבוש הערכת מודיעין חלופית מגופי המודיעין, המכונה 'איפכא מסתברא'. ההצעה, שיזמו ח"כ עמית הלוי וקבוצת חברי כנסת, עברה בהצבעה צמודה: 5 תמכו לעומת 4 שהתנגדו.
מטרת החוק היא להסדיר את תפקידו של המטה לביטחון לאומי בגיבוש הערכות מודיעין חלופיות, שיוצגו לראש הממשלה ולוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי כחלופה להערכות המודיעין של גופי המודיעין הרשמיים. זהו תיקון מבני משמעותי במערך המודיעין הישראלי, שמגיע בעקבות מחדלי השבעה באוקטובר.
גישה ישירה למידע מודיעיני גולמי
על פי נוסח החוק, עובדי האגף במטה לביטחון לאומי יהיו מוסמכים להעריך ולנתח מידע מודיעיני, חוות דעת והערכות מודיעין המתקבלים מגופי המודיעין, ולגבש הערכת מודיעין חלופית להערכת המודיעין של כל אחד מגופי המודיעין.
גולדקנופף הטיח בהלומי קרב: "העדפתי מילואימניקים על לומדי תורה"
החידוש המשמעותי: גופי המודיעין יידרשו להעביר באופן שוטף ורציף לראש המטה לביטחון לאומי, או למי שהסמיך לכך מבין עובדי האגף, את כלל המידע המודיעני הדרוש לשם מילוי תפקידם. זאת באמצעות מתן נגישות ישירה למידע, לרבות חומר מודיעיני גולמי – צעד חסר תקדים במערך המודיעין הישראלי.
בנוסף, ראש המטה לביטחון לאומי יהיה רשאי לדרוש ולקבל מידע הדרוש לו ולאגף לשם מילוי תפקידם מכל גוף מודיעיני, צה"ל, משרד הביטחון, או כל מוסד אחר ממוסדות המדינה.
מועדת אגרנט עד מחדל השבעה באוקטובר
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי בדוח ועדת אגרנט שנכתב לאחר מחדל מלחמת יום הכיפורים הומלץ על הקמת מחלקה עצמאית שתספק הערכות מודיעיניות חלופיות להערכות המודיעיניות הקיימות באגף המודיעין בצה"ל: 'מחלקת הבקרה'. זאת נוכח העובדה שלא הייתה בקרה סדורה של הקונספציה שהובילו ראשי המודיעין לפני המלחמה.
לאורך השנים התברר שהשפעתה של מחלקת הבקרה קטנה מאוד וכשלי המודיעין הישראלי לאורך השנים לא אותגרו על ידה. השיא היה המחדל חסר התקדים של טבח השבעה באוקטובר שהבהיר כי יש הכרח בתיקון משמעותי בכל הנוגע לגיבוש תפיסות מודיעין חלופיות.
בהצעת החוק מודגש כי מחלקת הבקרה לא יכלה למלא את תפקידה כראוי ולהציג למקבלי ההחלטות עמדות ביקורתיות על תפיסות גופי המודיעין, זאת נוכח מעמדה בגופי המודיעין, כפיפותה במבנה הארגוני לראש אמ"ן והמשאבים שעומדים לרשותה.
לקחים ממחדלי מודיעין עולמיים
החוק מגיע על רקע סדרת כשלים מודיעיניים שהתגלו בשנים האחרונות, הן בישראל והן בעולם. כפי שדיווח כיכר השבת, רוסיה ניהלה קמפיין ריגול אגרסיבי באמצעות טכנולוגיית כטב"מים מתוחכמת, כאשר מכליות נפט ישנות של 'צי הצללים' הרוסי שימשו כפלטפורמות שיגור ניידות. בין אוגוסט 2024 לפברואר 2026 תיעד המודיעין האירופי לא פחות מ-144 תקריות חדירה בשמי 13 מדינות אירופיות, כאשר אף כטב"ם לא יורט על ידי מערכות ההגנה האווירית של נאט"ו.
גם בארצות הברית התגלו כשלים חמורים: מקרה מוניקה ויט, עובדת לשעבר בחיל האוויר האמריקאי שעריקה לאיראן, חשף את הפגיעות של מערכות המודיעין המערביות. ויט, ששירתה ביחידות נגד-ריגול ודוברת פרסית שוטפת, העבירה למשמרות המהפכה שמות קוד של תוכניות פנטגון מסווגות ובנתה תיקים מפורטים על עמיתיה לשעבר.
החוק החדש נועד למנוע מצבים דומים בישראל, תוך יצירת מנגנון בלתי תלוי שיכול לאתגר את ההערכות המודיעיניות הרשמיות ולהציג חלופות למקבלי ההחלטות.
0 תגובות