בית המשפט העליון החל בשעה זו (חמישי) לדון בעתירות נגד חוק הנבצרות, תיקון חוק יסוד, שאושר בחודש שעבר בכנסת, חוק שיימנע הוצאת ראש ממשלה לנבצרות אלא אם יודיע בעצמו שאינו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו.
שופטי בג"צ ייצטרכו לענות על השאלה האם חברי הכנסת עשו שימוש לרעה בסמכותם המכוננת בחקיקת החוק, וגם לטענה כי החוק נחקק עבור נתניהו באופן אישי.
היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעותרים ולראשונה בהיסטוריה תומכת בפסילת חוק יסוד. לדבריה: "בחינה של מכלול הנסיבות הנוגעות לחקיקת תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הממשלה, מלמדת כי עניין לנו במקרה קיצוני במיוחד של התופעה שעליה עמדה כבוד הנשיאה חיות בהתאם לפסיקה, התערבות בית המשפט הנכבד בחקיקתם של חוקי יסוד היא חריגה ביותר ושמורה למקרי קצה.
"במקרה שלפנינו, יישום המבחנים של דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות, כפי שזו התפתחה בפסיקה, מצביע על כך ש'נחצה קו הגבול' ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת".
לדבריה: "תיקון חוק היסוד נועד לתכלית כפולה: ראשית, לשחרר את ראש הממשלה ממגבלות מתחום טוהר המידות ולפטור אותו מההשלכות המשפטיות שלדעתו, ולדעת מקדמי התיקון, היו עלולות לנבוע מהפרת החובה של לפעול בניגוד עניינים. שנית, למנוע מבית המשפט הנכבד להכריע בעתירות שהיו תלויות ועומדות באותה העת. מתעורר אפוא חשש כבד, ולמעשה אף למעלה מכך, כי חוק היסוד תוקן כדי לאפשר לראש הממשלה לעסוק בצבר היוזמות לשינויים במערכת המשפט המכונה 'הרפורמה המשפטית'.
"תיקון של חוק יסוד לשם התנערות, ולו חלקית, מחוות דעת למניעת ניגוד העניינים בעניינו של ראש הממשלה, כמו גם מהתחייבות מפורשת שניתנה בשעתו על ידי ראש הממשלה לבית המשפט הנכבד - התחייבות שכבר נקבע על ידי בית המשפט הנכבד שיוצרת כלפיו 'מעין השתק שיפוטי' - טומן בחובו פגם חוקתי חמור.
"התכלית הפרסונלית שביסוד ההסדר החוקתי הובילה לעיצוב הסדר משטרי מתוך ראייה צרה ונקודתית, לשם השגת תוצאה מסוימת שיש בה תועלת קצרת טווח עבור נבחר ציבור המכהן כעת, מבלי לתת מענה להשפעות ולתקלות משטריות ארוכות טווח שעלולות לנבוע מן ההסדר".
יצוין כי בדיון שנערך לאחרונה, אמרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, כי היא מתנגדת להוצאתו של נתניהו לנבצרות. לדבריה, נושא הנבצרות "אינו על השולחן", וחשיבה כביכול נבצרות היא פתרון למצב שבו ראש ממשלה מפר את ניגוד ענייניו זו טעות.
יחד עם זאת, אמרה היועמ"שית, כי היא תומכת בפסילת חוק הנבצרות, וזאת כיוון שהתכלית שהוא משרת פסולה, והחוק עלול לייצר מצבים אבסורדיים לאחר שנחקק במהירות.
אתמול, באופן חריג, היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק ביקשה מבית המשפט להשלים טיעונים בכתב באופן חריג - כדי להגיב לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שטענה שיש לבטל את החוק.
בפנייתה של יועמשי"ת הכנסת שגית אפיק לבית המשפט, היא כתבה: "לא ניתן להפריז בתקדימיות שבעמדת היועצת המשפטית לממשלה, וזאת בשני היבטים, הראשון - בית המשפט הנכבד מעולם לא הכריז על בטלותו של חוק יסוד, והיועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט לעשות זאת לראשונה; והשני - מצב שבו היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט הנכבד להכריז על בטלותו של חוק הוא מאורע נדיר, ומצב שבו היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט הנכבד להכריז על בטלותו של חוק יסוד הוא מאורע שמעולם לא אירע".
יצוין כי רה"מ נתניהו טוען, באמצעות עורכי דינו מיכאל ראבילו ורועי שכטר, כי יש לדחות את העתירות נגד החוק משום ש"אין להתערב במפעל חקיקת היסוד של הכנסת, עצם הכניסה לדיון משפטי אם חוק יסוד מסוים ראוי או בלתי ראוי, הריהו חילול סמכותה המכוננת של הכנסת, עיקרון ריבונות העם ועיקרון שלטון החוק".