בעקבות מלחמה, האווירה הציבורית טעונה נגד ראש הממשלה, בעיקר סביב השאלה, כמה מחויבות ואחריות אישית היו לו לכשלים שהובילו למתקפת הפתע של חמאס להפתיע את העורף הישראלי ולפגוע בו קשות.
ההתעקשות של ראש הממשלה לשמור על מרחק תקשורתי ותדמיתי מהאחריות לאירועים - להבדיל מאשמה - מעוררת שאלות בקרב מי שתמכו בו ובממשלתו.
גם בין שרי הממשלה וחברי הכנסת השייכים לקואליציה יש כאלו המתחבטים בשאלה וחלקם עושים חשבון נפש פוליטי מדוע נתניהו כראש המערכת אינו מוצא את המילים הנכונות להביע ולומר שהוא אחראי ושותף לכישלון כמו שעשו חלק משרי ממשלתו.
בקרב הפרשנים הפוליטיים ופוליטיקאים רבים, גוברת התובנה שנתניהו לא יוכל להמשיך בתפקידו אחרי סיום המלחמה בעקבות הרוח הציבורית שנושבת כלפיו גם מתוך מחנה הימין שכוללת בתוכה זעם ציבורי ותחושת אובדן קשה.
עם זאת, גורמים פוליטיים מעריכים שנתניהו לא יודה באשמה לכשל כלשהו ואפילו לא יקח אחריות פומבית כי זה פשוט לא הוא. לאורך שנות כהונתו הרבות הוא לא התנצל על מחדל כלשהו.
בסביבת רה"מ הדעה הרווחת שאחרי התפתחות המלחמה לכניסה קרקעית של צה"ל לרצועת עזה, שטרם ברור לגמרי מדוע היא מתמהמהת יצטמצם העיסוק בשאלת אחריותו האישית בגלל המבט שייתן תקווה לניצחון והכרעה. אלא שזו הנחה לא יציבה מאחר וקיים סיכון להסתבכות צבאית והתבוססות ב'בוץ' העזתי.
היום דווח ב-Yent, בידי הכתבת מורן אזולאי, כי מאחורי הקלעים רוחש מהלך פוליטי שעשוי אף הוא להשפיע דרמטית על יציבות שלטונו של נתניהו, ונכון להיום, לפחות שלושה שרים מתלבטים בנוגע להמשך דרכם בממשלה, הם מתייסרים בגלל תחושות האחריות והאשמה הקשות שהאירוע הכואב והרצחני התרחש במשמרת שלהם.
גם המפגש עם המשפחות השכולות לא מיטיב איתם ולמרות שבקואליציה הזאת אף אחד לא יכול לקרוא לנתניהו ללכת הביתה ולהתפטר בגל האירועים, אבל מספר שרים שיעשו מעשה מתוקשר עשויים להשפיע ולגרום לרה"מ לקבל אחריות לרצף האירועים והכישלונות שבהובילו למחדל הביטחוני הכואב והאדיר.
כזכור, כבר בימים הראשונים של המלחמה, ראש השב"כ ירון בר וראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הביעו לקיחת אחריות ואמרו כי היה כאן מחדל של חוסר הרתעה וחוסר מוכנות למכת הטרור שהגיעה מחמאס.
גם חלק משרי הממשלה הביעו את כאבם ואמרו כי האירוע קרה במשמרת שלהם ולכן כל הממשלה אחראית.
כעת, סביר להניח כי שאלת האחריות שבה מתחבט כל אחד מהשרים וחברי הכנסת תהפוך בהקדם לנושא שיעורר ענין תקשורתי.
ממחקר שערך נמרוד ניר, פסיכולוג פוליטי מהאוניברסיטה העברית, עבור מכון אגם, התברר כי 64% מהנשאלים מכלל הציבור, השיבו בחיוב לשאלה שבסוף המלחה יש לגשת שוב לבחירות . באשר למצביעי הליכוד, 45% סברו שיש לצאת לבחירות מיד בתום המערכה על ידי פיזור הכנסת. נתון מעניין נוסף הוא שיותר ממחצית ממצביעי הליכוד סבורים שרה"מ צריך להתפטר בתום המלחמה, לעומת 32% ממצביעי הליכוד שסבורים שלא.