בנאום שנשא הערב (שני) במליאת הכנסת, שתף ח"כ אליהו ברוכי ('דגל התורה') על בקשתו של חגי לובר, אביו של יהונתן הי"ד שנפל בקרב בעזה, מנבחרי הציבור: "התמזל מזלך, או אתרע מזלך ואתה חבר כנסת. אתם צריכים לשבת יחד כדי לוודא, שביום שאחרי המלחמה, אנחנו לא קורעים את עצמנו לגזרים".
הנאום המלא
זכיתי הבוקר להתפלל תפילת שחרית בסוכת האבלים של משפחת לובר. חגי, אביו של יהונתן ה' ייקום דמו, עומד לפני התיבה וקולו נשנק מתחילת התפילה, ועד סופה.
הוא דומע כשהוא מתחיל ב"יהי רצון שייבנה בית המקדש במהרה בימינו", אחר כך בפסוקי דזמרה, "ברוך שאמר והיה העולם", "וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ", וכמובן, ב"יתגדל ויתקדש שמיה רבא".
התפילה הסתיימה. שיחה על דמותו המיוחדת של יהונתן, ואז, קיבלתי שיעורי בית. אני עומד פה כדי להתחיל למלא אותם.
"התמזל מזלך, או אתרע מזלך", אומר לי האבא חגי, "ואתה חבר כנסת".
"אתה צריך לשאול את עצמך שאלה שיהונתן שאל את עצמו כל הזמן: מה הקדוש ברוך רוצה ממני עכשיו?".
"אני חושב", אומר לי חגי בזהירות, "שהקדוש ברוך מרשה לי היום לדבר בשמו.
הקדוש ברוך הוא רוצה שתעסוק עכשיו רק בדבר אחד: אחדות בעם ישראל. הצורך באחדות הוא לא רק כדאגה להגנה ולכלכלה חזקה. אחדות היא רצונו של הקדוש ברוך הוא. כשיש אחדות, שמו מתגדל ומתקדש.
אתם צריכים לא רק לדבר אחדות. אתם אנשי מעשה. אתם צריכים לנסח תוכנית פעולה.
יש בפנינו אתגר עצום אחרי המלחמה. הכאב שלנו, של היתומים, של האלמנות והמשפחות השכולות. יש כעס גדול על כל המערכות. אתם צריכים לשבת יחד ולחשוב איך אתם עושים תוכנית פעולה לראות מה אפשר לעשות כדי לוודא, שביום שאחרי המלחמה, אנחנו לא קורעים את עצמנו לגזרים.
אני לא מכיר את המפלגה שלך, למרות שחצי משפחה שלי מצביעה לכם. אבל בבקשה, תחשבו איך.
אנחנו מצידנו, המשפחות השכולות, נתאחד. נתאחד וננסה להביא לפיוס.
אבל אתם, אתה, כל מילה אחת טובה קטנה שתגיד ליריבים הפוליטיים שלך, זה נחמה בשבילנו.
"ביום חמישי הקרוב יש ליונתן יום הולדת 25", מספר חגי בדמעות. בשבילו, זאת מתנה. בשבילנו, זאת נחמה.
זה ינחם אותנו יותר ממה שבאת - ואנחנו מעריכים מאוד את זה שבאת. יהונתן היה חסיד. הוא אהב לדבר עם השם. לכן גם כל כך התרגשתי בתפילה. יהונתן גם אהב לרקוד. אני בטוח שדיבור כזה בכנסת, של אחדות ופיוס, יגרום לו לרקוד בשמיים".
חגי, רק התחלנו. בעזרת השם נעשה ונצליח.