בפאנל שהתקיים היום (ראשון) בנושא 'שומרי החומות או מנהיגי הדיפ-סטייט? של לשכת עורכי הדין - המושב התמקד בהחלטה של רה"מ נתניהו, לקדם את מינויו של האלוף דוד זיני, לראש השב"כ בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה.
חברי הפאנל נשאלו האם ראש הממשלה יכול לפעול בניגוד לחוות דעת משפטית מובהקת – מבלי שהדבר יוביל להשלכות מידיות? ומה המשמעות כאשר הוא עצמו מודה בניגוד עניינים, אך ממשיך לקדם את המינוי?
המשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון הגיב: "המשמעות היא המיידית לגבי ההחלטה עצמה. בית המשפט דיבר על כך שפעולה בניגוד להנחיות משפטיות היא חמורה מההחלטה עצמה. לא משנה מה תהיה חוות הדעת שלנו – יהיו כאן הליכים משפטיים, והמינוי ייתקע. זו לא דרך לשרת את השירות הציבורי, אלא פגיעה בו."
עו"ד ד"ר גיל לימון הוסיף בהמשך הדיון: כי "רה"מ אמר שראש השב"כ הבא לא יקבל תיקים – נראה שהוא עצמו מבין שזה בניגוד עניינים. פסקי הדין מתפרסמים – כל משפטן שקורא את פסק הדין מבין בדיוק מה התוקף של ההחלטה".
עו"ד שלומית ברנע-פרגו, לשעבר היועצת המשפטית למשרד רה"מ אמרה: כי "מזכיר הממשלה פנה אליי וביקש להכין חוות דעת על פיטורי רונן בר, ונמסר לי שראש הממשלה איבד את האמון בו. לכן פניתי אליו וביקשתי את התשתית העובדתית והנתונים אליהם הוא מתייחס. הוא מחויב לממלכתיות, לא למי שמינה אותו".
לדבריה של היועצת המשפטית של משרד רה"מ לשעבר: "כדי להגיע למסקנה שראש הממשלה איבד אמון – בנסיבות שמצדיקות מהלך כזה – צריך תשתית ראייתית. כל החלטה של רשות מנהלית צריכה להיות מבוססת על נתונים רלוונטיים."
בנוסף, השתתפו בפאנל: עו"ד אסי מסינג, לשעבר היועץ המשפטי למשרד האוצר, עו"ד מיכל רוזנבוים, לשעבר מנהלת רשות החברות הממשלתיות, ועו"ד ליאור קצב, משרד עורכי דין ליאור קצב.
0 תגובות