
מליאת הכנסת אישרה הערב (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את חוק התקשורת החדש, ברוב של 53 חברי כנסת מול 48 מתנגדים.
החוק קובע את הקמת הרשות לתקשורת משודרת, גוף רגולטורי חדש שיאחד את גופי הרגולציה הקיימים. תקציב הרשות יעמוד על כ־25 מיליון שקלים בשנה וינוכה מתקציב תאגיד השידור הציבורי.
עוד נקבע כי ספקי תוכן ישראליים גדולים יחויבו להירשם במרשם ייעודי, וכי גופי שידור יחויבו בהשקעה מדורגת בהפקות מקור ישראליות. החוק כולל גם רפורמה בתחום שידורי הספורט, במטרה למנוע קשירת תכני ספורט לחבילות יקרות ולעודד תחרות בין ספקי התוכן.
שר התקשורת שלמה קרעי בירך על אישור החוק ואמר כי מדובר ב”רפורמה שמביאה לציבור חירות, מסירה את שלשלאות התעמולה מעל התודעה של אזרחי ישראל, שוברת מונופולים ומגבירה את התחרות בשוק התקשורת”.
שלוש עתירות לבג”ץ בתוך שעות
זמן קצר לאחר אישור החוק, מפלגת יש עתיד והתנועה לאיכות השלטון הגישו עתירה לבג”ץ בדרישה לבטל את החוק ולהקפיא את כניסתו לתוקף. בתנועה לאיכות השלטון טענו כי מדובר ב”מחטף של ממשלה יוצאת”, וכי החוק יוצר רגולטור פוליטי ופוגע בעצמאות התקשורת.
בהמשך הגישו גם יו”ר סיעת הדמוקרטים ח”כ אפרת רייטן וח”כ איתן גינזבורג עתירה נוספת לבג”ץ. בעתירה נטען כי הליך החקיקה היה פגום, כי הכנסת לא קיימה דיון תקין בחלק מהסעיפים וכי החוק מעניק, לטענתם, הטבות לערוצים מסוימים ופוגע בעצמאות הכנסת ובהליך החקיקה.
גם ישראל ביתנו תקפה את אישור החוק ומסרה כי מדובר ב”עוד צעד בדרך להפיכת ישראל למדינה במודל ארדואן”, והתחייבה לפעול לביטולו אם תהיה חלק מהממשלה הבאה.
לפי הוראות החוק, רוב סעיפיו צפויים להיכנס לתוקף 24 חודשים מיום פרסומו, למעט סעיפים מסוימים שנקבע להם מועד תחילה שונה.
0 תגובות