בשנים האחרונות, מחקרים רבים בתחום חקר המוח והפסיכולוגיה הקוגניטיבית שופכים אור חדש על הדרך שבה אנחנו פותרים בעיות. התרבות המודרנית גורמת לנו להאמין שפתרון בעיות מחייב מאמץ רב, ריכוז ומחשבה ממוקדת. אנחנו רגילים לשבת מול דף או מסך, להפעיל את כל הכוח המנטלי שלנו ולנסות "לשבור את הראש" עד שנמצא פתרון. אך מחקרים עדכניים מצביעים על כך שדווקא כאשר אנחנו משלבים בין חשיבה ממוקדת לבין רגעים של חוסר ריכוז, אנחנו מצליחים להגיע לפתרונות יצירתיים ויעילים יותר.
המדע שמאחורי התופעה
מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה (Baird et al., 2012) מצא כי אנשים שהקדישו זמן לפעילות שאינה דורשת ריכוז גבוה, כמו הליכה רגועה או ביצוע משימות שגרתיות, הצליחו לפתור בעיות יצירתיות טוב יותר מאשר אנשים שהתמקדו בבעיה ללא הפסקה. ההסבר לכך נעוץ בכך שהמוח שלנו פועל בשני מצבים עיקריים: מצב ממוקד, שבו אנחנו מתרכזים בבעיה באופן ישיר, ומצב "רשת ברירת המחדל" (Default Mode Network), שבו המחשבות נודדות והבעיה עוברת עיבוד ברקע. רבים מהפתרונות החדשניים ביותר מגיעים דווקא כאשר אנחנו לא מתאמצים—כמו במקלחת, בטיול או בזמן נסיעה.
מחקר נוסף, שפורסם בכתב העת Psychological Science (Sio & Ormerod, 2009), הראה כי הפסקה יזומה מהבעיה—אפילו קצרה—משפרת את הסיכוי להגיע לפתרון יצירתי. החוקרים גילו שכאשר אנשים עוזבים בעיה לזמן מה, המוח הלא-מודע שלהם ממשיך לעבוד עליה, ולעיתים קרובות הפתרון צץ כאשר הם חוזרים אליה לאחר ההפסקה.
תפקיד השינה בפתרון בעיות
גם לשינה יש תפקיד חשוב בפתרון בעיות. מחקר שנערך באוניברסיטת ליברפול (Wagner et al., 2004) מצא כי שנת לילה טובה, ובעיקר שלב השינה העמוקה (REM), מסייעת למוח לקשר בין פרטי מידע שונים ולמצוא פתרונות יצירתיים לבעיות מורכבות. משתתפים במחקר שהורשו לישון לאחר שנחשפו לבעיה מתמטית מורכבת, הצליחו פי שלושה להגיע לפתרון בהשוואה לאלו שנמנעו משינה.
איך לנצל את הידע הזה לטובתנו
כדי לנצל את הממצאים הללו, כדאי להתחיל בהגדרה מדויקת של הבעיה, זו יכולה להיות בעיה מתמטית אך לא רק, גם שאלות כמו 'כיצד להגדיל את ההכנסות' או 'איך להתכונן טוב למעבר דירה'. נסחו אותה לעצמכם בצורה ברורה, ונסו לפרק אותה לחלקים קטנים יותר. לאחר מכן, הקדישו מספר דקות של ריכוז ממוקד: כתבו רעיונות, שרטטו תרשימים, או נסו לחשוב על דפוסים שיכולים לעזור לכם להתקדם. זהו שלב העבודה הקשה, אך הוא צריך להיות קצר וממוקד. ברגע שמיציתם את הרעיונות הראשוניים, עזבו את הבעיה. עברו לעשות משהו אחר—הליכה, מקלחת, בישול או - הכי טוב - הכנסו לאתר כיכר השבת. בזמן הזה, המוח הלא-מרוכז שלכם ממשיך לעבוד מאחורי הקלעים, לעבד את המידע ולחבר בין רעיונות.
לאחר הפסקה, חזרו לבעיה לסבב נוסף של חשיבה ממוקדת. לעיתים קרובות תגלו שצצו לכם רעיונות חדשים, או שהפתרון פתאום נראה ברור ופשוט יותר. כתיבה חופשית של רעיונות, גם אם הם נראים מוזרים או לא קשורים, עוזרת למוח לשחרר פתרונות לא שגרתיים. אפשר גם לנסות לשרטט תרשימי חשיבה או למפות את מרכיבי הבעיה והקשרים ביניהם, כדי לראות אותה מזווית חדשה.
לעיתים כדאי להרחיק את עצמכם מהבעיה—לדמיין שהיא שייכת למישהו אחר, או שמדובר בבעיה שקרתה לפני שנים רבות או במדינה אחרת. המרחק הפסיכולוגי הזה מאפשר לנו לחשוב עליה בצורה מופשטת ויצירתית יותר. שיחה עם חברים או קולגות, שמביטים על הבעיה בעיניים רעננות, יכולה להביא נקודות מבט חדשות ופתרונות שלא היינו מגיעים אליהם לבד.
בסופו של דבר, המפתח הוא לדעת לשלב בין עבודה ממוקדת להפסקות יזומות. לא חייבים "לשבור את הראש" כל הזמן—לפעמים, הפתרון יגיע דווקא כשנפסיק להתאמץ.
0 תגובות