"מילה טובה יכולה להציל חיים": ההשפעה המדהימה של הערכה על בריאות הנפש

במעשה המובא במסכת גיטין (נה ע"ב) מוזכר רגע אחד שמלמד אותנו כמה הערכה לאחר ולכבודו חשובה. בסיפור, כפי שמוכר לכולם, מוזמן בר קמצא במקומו של קמצא בגלל טעות בזיהוי של השליח. בר קמצא לא היה ביחסים טובים עם בעל הסעודה ומשום כך כשראה בעל הבית שהוא זה שהגיע במקום ידידו קמצא, כעס וציווה מבר קמצא לעזוב את המקום מיד. בתגובה ומתוך ניסיון לשמור על כבודו כמה שניתן, הציע בר קמצא לשלם עבור הסעודה, בהתחלה את דמי ארוחתו שלו, אחר כך דמי חצי סעודה ולבסוף את דמי הסעודה כולה. אך למרבה הצער לא הועילו כל התחנונים ובעל הסעודה לא היה מוכן לשמוע על דבר מלבד עזיבתו המיידית של בר קמצא. באותה סעודה ישבו גם כן כמה חכמים וכשראה בר קמצא שהם ישבו בשתיקה ולא מיחו על כבודו, בחר להלשין עליהם למלכות, הסוף המצער ידוע - חורבן בית מקדשנו.

הנקודה בסיפור - הערכה לכבודו של האחר

הנה, אם נתבונן נראה כי הנקודה העיקרית בסיפור היא כבודו של בר קמצא, בתחילה מצד בעל הבית ולבסוף מצד רבנן שישבו בסעודה, דבר שיכול היה להיפתר באם היה מוכן בעל הבית להעניק לו את הכבוד הראוי לו ולא להשפילו. אכן, נניח לרגע את חלקו של בר קמצא בסיפור, הרי הוא וודאי שהיה אשם למרות הנסיבות המצערות, ונתמקד בנקודה שהזכרנו, כבודו של האחר. חוסר הערכה הוא אכן דבר פסול, אך לצד השני, הערכה כנה, יש ערך רב, אפילו ברמה הפיזית.

למה אנחנו ממשיכים בהתנהגויות שפוגעות בנו - גם כשאנחנו מודעים לכך?

אבישי לוי|12:28

דמיינו לרגע את התחושה אחרי שקיבלתם מחמאה אמיתית - אולי על הופעתכם, עבודתכם או פשוט על היותכם מי שאתם. התחושה הזאת, של חום פנימי, ביטחון, ואפילו תחושת קלות רגעית, איננה מקרית. היא תולדה של תגובה ביולוגית עמוקה שמתרחשת במוח ובגוף. מילה טובה, כך מתברר, אינה רק ג'סטה מנומסת - אלא כלי טיפולי.

הערכה כאבן יסוד בבריאות הנפש

מחקרים בפסיכולוגיה חיובית, תחום שצבר תאוצה בשני העשורים האחרונים, מדגישים את חשיבותם של רגשות חיוביים, חיזוקים ומערכות יחסים תומכות לבריאות הנפשית. ד"ר מרטין סליגמן, ממובילי התחום, טוען כי אחת הדרכים המרכזיות להגברת רווחה נפשית היא הבעת הכרת תודה והערכה הדדית.

במחקר שפורסם ב-Journal of Personality and Social Psychology (Emmons & McCullough, 2003), נמצא כי משתתפים שהתבקשו לרשום מדי יום שלושה דברים שהם מעריכים או מודים עליהם, דיווחו לאחר מספר שבועות על ירידה ברמות הדיכאון, עלייה באופטימיות ושיפור כללי במצב הרוח.

מה קורה במוח כשאנחנו מקבלים מילה טובה?

ברמה הביולוגית, מחמאות או ביטויי הערכה מפעילים אזורים במוח שקשורים לתגמול, כמו אזור הסטריאטום והאמיגדלה. במקביל, משתחררים נוירוטרנסמיטרים כמו דופמין ואוקסיטוצין, שמגבירים תחושת שייכות, ערך עצמי וביטחון רגשי.

במילים פשוטות: מחמאה כנה מפעילה את אותם מנגנונים במוח כמו תגמול חומרי - רק בלי תופעות לוואי.

הערכה מול ביקורת - ההבדל בין צמיחה לקיפאון

סביבה תומכת ומעריכה יכולה לחולל שינוי דרמטי באדם. לעומת זאת, סביבה רווית ביקורת, זלזול או התעלמות, עלולה להשפיע לרעה על הדימוי העצמי, לייצר תחושת בדידות ולפגוע בתפקוד הקוגניטיבי והרגשי.

לדוגמה, מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה (Mikulincer & Shaver, 2007) מצא כי קשר זוגי או חברי שבו בני האדם חווים תמיכה והערכה, מסייע בהתמודדות עם סטרס, מקטין נטייה לדיכאון ומחזק את חוסן הנפשי.

איך מפתחים סביבת חיים שמבוססת על הערכה? עצות ליישום

1. אל תחכה להזדמנות מיוחדת למחמאה - מצא רגע יומיומי להחמיא לאחר.
2. תהיה מדויק - "כל הכבוד" זו התחלה טובה, אבל "כל הכבוד על ההתמדה שהפגנת למרות הקושי" - מדויק יותר ובעל ערך רגשי עמוק יותר.
3. כבד את עצמך - גם הערכה עצמית נחשבת. כתוב לעצמך בסוף כל יום דבר אחד שאתה מעריך בעצמך.
4. צור תרבות ארגונית או משפחתית של חיזוק - במחקרים נמצא כי צוותים שבהם מתקיימת שגרה של עידוד והכרה מצליחים יותר גם בביצועים וגם בשימור העובדים.

לסיכום: מילה טובה - אקט של ריפוי

הערכה אינה פריבילגיה או לוקסוס רגשי, אלא צורך בסיסי של הנפש האנושית. בעולם עמוס לחצים, תחרות וביקורת, מילה טובה - כנה, פשוטה ומדויקת - יכולה להיות נקודת אור, גשר אל הלב, ואפילו כלי טיפולי שמציל חיים. וכך, עם אהבת חינם, נוכל לבנות אית בית המקדש מחדש.

מקורות:

Emmons, R. A., & McCullough, M. E. (2003). Counting blessings versus burdens: An experimental investigation of gratitude and subjective well-being in daily life. Journal of Personality and Social Psychology, 84(2), 377–389.

Mikulincer, M., & Shaver, P. R. (2007). Attachment in adulthood: Structure, dynamics, and change. Guilford Press.

Seligman, M. E. P. (2011). Flourish: A Visionary New Understanding of Happiness and Well-being. Free Press.