תחקיר הקרב בקיבוץ מגן ובמרחבו הושלם וממצאיו הוצגו בפני בני הקהילה ובני המשפחות השכולות. מפקד פיקוד הדרום לשעבר, אלוף ירון פינקלמן, סיכם את הממצאים, שקבעו חד־משמעית: צה"ל לא הצליח להגן על הקיבוץ.
שלושה גלים של מתקפה
לפי התחקיר, ההתקפה בוצעה בשלושה גלים עוקבים:
הגל הראשון: כ־20–30 מחבלים פרצו לשטח.
הגל השני: כ־30–40 נוספים הצטרפו.
הגל השלישי: עוד כ־20 מחבלים שנכנסו במטרה לרצוח ולחטוף.
למרות עוצמת המתקפה, חברי כיתת הכוננות ותושבים נוספים לחמו בנחישות, בלמו את ההסתערות והצליחו להדוף את המחבלים בחזרה לרצועה. בקרב חוסלו כ־10 מחבלים ונוספים נפצעו.
גבורת התושבים
במהלך הקרב נרצחו שניים מחברי כיתת הכוננות – אבי פליישר ואופיר מרדכי ירון. הרבש"ץ וחבר כיתת כוננות נוסף נפצעו. עם זאת, פעולות החילוץ, הפינוי והטיפול בפצועים שביצעו תושבים תחת אש כבדה זכו לשבח בתחקיר.
תחקיר מקיף
הבדיקה נוהלה על ידי אל"מ (מיל') זיו בית אור וצוות חוקרים, שניתחו במשך שלושה חודשים עדויות של לוחמי כיתת הכוננות, תושבים וכוחות צה"ל. החומר כלל שחזורים, תצפיות, סרטוני מצלמות אבטחה, הודעות ברשתות חברתיות ומידע מודיעיני.
מסקנה מרכזית
המסקנה הברורה העולה מן התחקיר: בעוד צה"ל התקשה להגן על היישוב ולגבש תמונת מצב בזמן אמת, רוח הלחימה של התושבים היא שהכריעה את הקרב ומנעה טבח רחב היקף.
מהלך האירועים - בתמצות
ב־7 באוקטובר, עם תחילת מתקפת חמאס, יצאו הרבש"ץ וחברי כיתת הכוננות בקיבוץ מגן למגע עם המחבלים שחדרו דרך פרצות בגדר. בקרב שנמשך שעות ספגו לוחמי הכוננות אש כבדה, נפצעו ונאלצו לפנות את הרבש"ץ וחברים נוספים תחת ירי רצוף ורקטות RPG.
למרות הפציעות והאבידות – בהם נפילתו של אבי פליישר ז"ל וחבר כיתת הכוננות אופיר מרדכי ירון ז"ל – המשיכו חברי הקיבוץ לבלום את המחבלים בירי מדויק ומנעו חדירה נוספת לשטח היישוב.
בשעה 10:38 ניתנה מחמאס פקודת נסיגה, והמחבלים עזבו את הקיבוץ דרך פרצות הגדר כשהם מפנים הרוגים ופצועים. רק מהשעה 13:30 החלו להגיע כוחות צה"ל, בהם יחידות מיוחדות ומילואים, שעסקו בסריקות ובטיהור הקיבוץ עד הערב.
מסקנות חריפות על כישלון מהדהד: אצבע מאשימה נגד צה"ל
על פי התחקיר, צה"ל נכשל במשימתו להגן על היישוב, ותושבי הקיבוץ, בהובלת כיתת הכוננות המקומית, הם אלה שנשאו על כתפיהם את עיקר הלחימה.
לפי הממצאים, מהשעות הראשונות של הקרב ועד סמוך לשעת הצהריים, עמדו מול עשרות מחבלים רק חברי כיתת הכוננות ותושבים מתנדבים, שניהלו קרב עיקש תוך סיכון חייהם. הרבש"ץ וסגנו פיקדו על הלוחמים המקומיים, הדפו את ההסתערות והצליחו להביא לנסיגת המחבלים חזרה לעזה.
במקביל, תושבים בעלי ידע רפואי נחלצו תחת אש כדי להעניק טיפול לפצועים, חילצו אותם מהזירה ופינו אותם לקבלת טיפול רפואי. פעולות אלה הוגדרו בתחקיר כ"ראויות לציון מיוחד".
עוד עלה כי בזכות השקעה ארוכת שנים במערך הביטחוני המקומי – הגדלת כיתת הכוננות, הצטיידות בנשק והקמת עמדות הגנה היקפיות – הצליחו אנשי הקיבוץ לעמוד באתגר הקשה. ראש צוות החירום היישובי, שפעל מתוך ממ"ד ביתו, ניהל את הקשר עם גורמי החוץ ודאג לעדכן את התושבים, ואף הוביל יחד עם המועצה את פינוי הקיבוץ לים המלח.
לעומת זאת, צה"ל התקשה לגבש תמונת מצב ברורה לאורך שעות ארוכות. התחקיר מצביע על קשיים חמורים בפיקוד, בשליטה ובתיאום בין דרגים שונים, על רקע ריבוי מוקדי הלחימה באותו יום. תמונת מצב ראשונית לגבי מה שהתרחש במגן הושגה רק בשעות אחר הצהריים.
המסקנה המרכזית בתחקיר ברורה: ללא תושבי הקיבוץ וכיתת הכוננות – התוצאות עלולות היו להיות קשות בהרבה.
0 תגובות