חַ'אן יוּנֶס היא העיר השנייה בגודלה ברצועת עזה, והיא נמצאת על חוף הים.
בימים אלה כוחות צה"ל מכתרים את חאן יונס, והיא מוגדרת כנקודת האל חזור של חמאס. אם צה"ל יצליח לכבוש אותה, זה "עשוי להיות הקרב המכריע של המלחמה בת החודשיים", דיווח לקוראיו עיתון ה'וול סטריט ג'ורנל'.
המעניין שבסיומו של מבצע קדש בשנת 1956 (תשט"ז), כתב העת 'טיים' דיווח לקוראיו שכאשר חיילי הקומנדו הישראלים השמידו את מטה המשטרה המצרי בחאן יונס, הורה ראש ממשלת מצרים גמאל עבד אל נאצר שלא לתקוף את ישראל, על אף בקשותיהם של מפקדי צבאו.
בימים כתיקונם, חאן יונס היא עיר חוף פסטורלית, ואם מי הים מלוחים, ולא ראויים לשתיה - באזור הקרוב לעיר מצויים מקורות מים רבים, שהרוו את צימאונם של העמים הקדומים שחיו במקום.
לא רבים יודעים שבחאן יונס בתחילת המאה ה-20, התגוררו 2 משפחות יהודים, שעסקו במסחר עם הבדואים, וברשותם היה אלפי דונמים של אדמות חקלאיות בנגב.
חאן יונס היא עיר עתיקה מאד, והעיר החדשה, נבנתה על שרידי ערים קדומות שעל אחת מהם ההיסטוריון היוני הנודע הֶרוֹדוֹטוֹס (מאה ה-5 לפנה"ס), הזכיר בשם 'ינוסיס' כאחת הערים שמלך פרס העניק לערבים, שחאן יונס המודרנית נבנתה על שרידיה.
את העיר שאנו מכירים כיום, הקים האמיר הממלוכי יונס א-נוריזי בשנת קמ"ט (1389), ובמסגרת הקמת מאות אכסניות (ח'אן), באימפריה הממלוכית הצעירה, גם בחאן יונס נבנה ח'אן ומסגד, שהנוסעים רבים שעברו בדרכם על "דרך הים" הסמוכה, לנו בו, ושלמו לבעליו טבין ותקילין.
כמו רבים מערי החוף במזרח התיכון, גם ערביי חאן יונס, קישרו את דמותו של יונה הנביא למקומם, ועד ימינו מצוי בעיר אתר בשם "יונס אבן נורוזי", שהוא לא מקום קברו של יונה, אלא עוד אחד מהרבה מקומות ש'בהם הדג הקיא אותו אל החוף', אולם מסתבר שישנם מתושבי העיר המאמינים שיונה הנביא נקבר במקום.
בעבר היו שחשבו שתרגום השם "חאן יונס" הוא "חנות יונה", אולם הדבר לא נכון, וועדת השמות הממשלתית שגתה כשקבעה זאת.
כל המעיין בספר יונה, שם כתוב בברור שיונה ירד לתרשיש דרך העיר יפו: "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה... וַיֵּרֶד יָפוֹ" (א' ג'), ואז חזר הביתה כנראה שוב דרך נמל יפו, - אולם השערה זו, לא מונעת מהמוני מסורות להאמין שיונה חזר אל החוף דרכם, לדוגמה 'גבעת יונה' באשדוד, שלמרבה הבורות גם היא מזוהה כ'קבר יונה'. (לא רק בישראל: קבר יונה זוהה בכמה מקומות בעולם כגון משהד, חלחול בצפון, מוסול בעיראק).
נחזור לעיר חאן יונס שאין קשר בינה ליונה הנביא. בשנת תשס"א (2011) הוקם בעיר פארק מים גדול הכולל מגלשות מים, בריכות, כר דשא נרחב, רכבת הרים, גלגל ענק ומסעדות. מן הסתם בהפצצות הכול נחרב כיאה לעיר שאזרחיה בחרו בשלטון טרור.
להלן מספר סיפורים מעניינים מהעיר חאן יונס:
בעיתון הארץ בתאריך 13 לדצמבר 1956 הובא ש"חאן יונס נגד שיבת המצרים".
היה זה בסיומו של 'מבצע קדש' בשנת תשט"ז (1956) עת מדינת ישראל הצעירה, כבשה את העיר עזה בימים ספורים, ולדברי 'סופר הארץ לעניינים ערבים', חאן יונס סבלה יותר מכל מקום מהשלטון הצבאי המצרי, עד כדי כך שאוכלוסיית חאן יונס והסביבה אהדה את ישראל ושנאה את המצרים.
אם במבצע קדש, מדינות העולם כארה"ב ורוסיה, כפו את מדינת ישראל לסגת. לאחר מלחמת ששת הימים עת מדינת ישראל כבשה פעם נוספת את רצועת עזה, מדינת ישראל הצעירה, לא אכזבה את תושבי חאן יונס, וחיברה אותם לרשת החשמל בפעם הראשונה.
מעיתון דבר אנו למדים על סוג של "דו קיום", וב"חג אל פיטר" נכבדי חאן יונס התארחו בשולחנו של המושל הצבאי היהודי, ל"סעודת חג".
כפי שבימים אלה לחיילי צה"ל נאבקים על השליטה בחאן יונס, כך גם במלחמת ששת הימים, ונחלו ב"ה בהצלחה, כפי שדיווח עיתון על המשמר לקוראיו: "טאנקים ישראליים בחוצות חאן יונס".
חמש שנים לאחר מכן, ליד חאן יונס עלה על הקרקע ישוב יהודי חדש, ושמו בישראל "נחל מורג" (לימים 'מורג'), שהיה ההתיישבות הדרומית ביותר ברצועת עזה, אשר פונתה בתוכנית ההתנתקות.
אם כולנו יודעים שיצחק רבין הלך לעולמו, בי"ב בחשון תשנ"ו, בידי מתנקש ישראלי. מסתבר שמספר שנים קודם לכן, שני ערבים תושבי חאן יונס, רצו להתנקש בחיי רבין ונתפסו.
עיתון מעריב מתאריך 13 לאוקטובר 1967 פרסם שראשי עיריית חאן יונס ואשדוד נפגשו יחדיו באשדוד, והעניקו האחד לשני שי בדמות 'דגלון חאן יונס' (שהוענק לר"ע אשדוד), ו'מדלית אשדוד' (שהוענק לר"ע חאן יונס).
פגישה זו, התבטא ואמר ראש עיריית חאן יונס: "מחזקת את תהליך השלום, ואנו לא צריכים לתת לקיצונים להרוס גשר זה שהוביל אותנו לפגישה זו, ויוביל אותנו לקריאת שלום בין שני העמים".
מה החזון לסיום הלחימה העזה בחאן יונס? הדרן חוזר על כניעתה של העיר בסיום מבצע קדש, עת הגנרל המצרי מיג'ור ג'נרל יוסף עבדאללה אל אגרודי מפקד הדיביזיה השמינית של צבא מצרים, נפגש עם עיתונאים ישראלים, והללו ראיינו אותו ופרסמוהו את תשובותיו מעל גבי העיתונות הישראלית.
נסיים עם תקווה שנוכל לבקר בחוף חאן יונס בבטחה, כפי שדווח לאחר מלחמת ששת הימים באחד העיתונים: "חוף חאן יונס יפתח מחר למתרחצים", ובגוף הכתבה הודגש שהמדובר על מטיילים ומתרחצים ישראלים.
הזיהוי לא ברור, ויש שחולקים.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com