טבח שמחת תורה

35 מחבלים השתלטו על המחנה, הלוחמים מנעו מסע הרג בתוך חדר האוכל | תחקיר הקרב במחנה מו"פ

35 מחבלים השתלטו על מחנה מו"פ בגזרת כיסופים בבוקר שמחת תורה, ארבעה לוחמים נפלו בקרבות אך התחקיר מעלה כי גבורת הלוחמים שהתבצרו בחדר האוכל - מנעה מסע הרג גדול | וגם, ניסיון המחבלים להפיל מסוק והקצין שפיקד על הקרב למרות מארבי המחבלים | התחקיר המלא על הקרב במחנה מו"פ (צבא)

סרן שילה ראוכברגר ז"ל, סמל עמיחי רובין ז"ל, סמ"ר שלמה רשטניקוב ז"ל וסמ"ר דביר חיים רסלר ז"ל (צילום: דובר צה"ל)

הצגת התחקיר המבצעי בנושא הקרב במחנה מו"פ ב הושלמה, וממצאיו הוצגו למשפחות השכולות ולמשרתי המחנה. צוות התחקור קבע שמתקפת האויב, שכללה לפחות 35 מחבלים, ריתקה את הכוח הלוחם במחנה, ואפשרה לאויב שליטה מבצעית זמנית בו - למרות זאת, לחימתם העיקשת וגבורתם של הלוחמים, מפקדיהם, וכוחות קרקעיים ואוויריים נוספים שהגיעו לסייע, התאפיינה בחתירה למגע ופיקוד מלפנים, והיא ראויה לציון לשבח.

לכל אורך הלחימה, עד לפציעתו ונפילתו, מפקד המחלקה פיקד על הקרב מלפנים והוביל אותו בגבורה. בקרבות ההגנה על המחנה, מפקדי ולוחמיו פעלו בגבורה רבה ובאומץ לב תוך חירוף נפש. במהלך הלחימה נפלו ארבעה לוחמים ומפקדים.

מממצאי התחקיר עולה כי למרחב המחנה חדרו לכל הפחות 35 מחבלים, מתוכם 10 חוסלו על ידי לוחמי צה"ל בלחימה. התחקיר בוצע בראשות סגן-אלוף נוף בראון ובהשתתפות חברי צוות תחקור נוספים. התחקיר ארך כעשרה חודשים וכלל ראיונות ושיחות עם הכוחות הלוחמים, תחקור יומני המבצעים של הכוחות, איסוף סרטוני חוזי, תיעוד מתצפיות, הקלטות ותמלולי קשר, קטעי וידאו, וכן חומרי מודיעין.

מטרת התחקיר הייתה לשרטט תמונה מדויקת של ההתרחשות בשבעה באוקטובר במחנה. נוכח הנסיבות הקשות והמורכבות, ייתכן ונפלו בתחקיר אי דיוקים וסביר להניח כי פרטים נוספים יתגלו בעתיד.

נתוני הקרב במחנה מו״פ (צילום: דובר צה"ל)
הכוחות שלחמו בקרב במחנה מו״פ (צילום: דובר צה"ל)

ערב מתקפת הפתע פעלו במחנה כוחות פלוגת מו"פ רובאית ג' בגדוד 51 של חטיבת גולני.

בשעה 05:30 הגדוד נערך ל'כוננות עם שחר', על פי הפקודות ובהתאם להערכת המצב שהייתה ידועה באותו הזמן.

בשעה 06:29 חמאס פתח בירי מאסיבי לעבר כלל יישובי הדרום ולעבר עורף מדינת ישראל. המחבלים פרצו את המכשול בעשרות נתיבי חדירה, מהם חדרו על גבי רכבים, אופנועים ובאופן רגלי. תוך דקות ספורות הגזרה הגדודית, ובה לוחמי הגדוד, היו נתונים תחת מתקפה מאורגנת היטב תוך נחיתות מספרית משמעותית.

ציר הזמנים כפי שנבחן על ידי צוות התחקיר:

שלב א': חדירת מחבלים למחנה ולחימה בחדר האוכל ובמיגוניות (משעה 06:29 עד השעה 09:00)

בשעה 06:29, עם הישמע התרעות "צבע אדום", לוחמי הפלוגה ומפקדי המחלקות נכנסו למרחבים המוגנים: מרביתם נכנסו לחדר האוכל הפלוגתי, נוספים למיגוניות ולחמ"ל. באותה העת, מספר פצצות מרגמה ורחפנים התפוצצו בתוך המחנה.

בשעה 06:31 התצפיתניות דיווחו על חדירות של יותר מ-100 מחבלים בעשרה מוקדי חדירה בגזרה הפלוגתית.

בשעה 06:35 קצין האג"ם הגדודי כתב בקבוצת הוואטסאפ כי במחנה כולם תקינים וכשירים. באותה השעה, תצפיתנית דיווחה על זיהוי של לפחות 20 מחבלים על גבי אופנועים בדרכם לכיוון המחנה.

בשעה 06:47 לערך, חדרו עשרות מחבלים למחנה דרך פתחים בשער הכלים המשוריינים ושער הכניסה הראשי.

בשעה 07:00, מתוך הבנה כי מרבית הלוחמים נמצאים בחדר האוכל, המחבלים ירו לעברו באמצעות נשק קל, טילי כתף, מקלעים והשליכו רימונים ומטענים. במקביל, החלו קרבות בין המחבלים ללוחמים ששהו במיגוניות ובחמ"ל.

שני מפקדים, סרן שילה ראוכברגר ז"ל ומפקד מחלקת החוד, פקדו על הלוחמים בחדר האוכל להצטרף אליהם להגנה על שני הפתחים - הקדמי והאחורי, כדי למנוע מהמחבלים לחדור פנימה. החלטה זו מנעה מהמחבלים לבצע מסע הרג בתוך חדר האוכל.

משעה זו, החל קרב ממושך שארך כ-3 שעות.

בשעה 07:15 המחבלים המשיכו בירי מסיבי לעבר חדר האוכל, תוך שניסו להתקרב לפתחים ולהשליך פנימה מטענים ורימונים במטרה לייצר שריפה בתוך חדר האוכל. המחבלים ניסו לחדור פנימה, ללא הצלחה, ונבלמו על ידי הלוחמים והמפקדים שנלחמו בגבורה מתוך חדר האוכל.

בלחימה נפגעו וחוסלו מספר לא ידוע של מחבלים, שפונו לאחור ע"י מחבלים נוספים. 17 לוחמים, סדירים וקצינים, נפצעו בקרבות, ועל אף פציעתם המשיכו להילחם עד שנדרשו לטיפול ע"י החובשים שנכחו בחדר האוכל.

בשעה 07:30 לערך, מפקד מחלקת החוד ולוחם נוסף בלמו ניסיון נוסף של חדירה דרך פתחו האחורי של חדר האוכל, דרך המטבח. לאחר שפגעו במחבלים, ניסו לבצע איגוף לעברם. בשלב זה, נורה טיל כתף ומפקד מחלקת החוד נפצע. למרות פציעתו, מפקד המחלקה המשיך לפקד ולהיערך ללחימה מול המחבלים בפתחו האחורי של חדר האוכל.

באותו קרב בלימה בפתח הראשי של חדר האוכל נפצע סמל עמיחי רובין ז"ל, אשר בלם בגופו את הכניסה לחדר האוכל יחד עם מפקדו סרן שילה ראוכברגר ז"ל. סמל עמיחי רובין ז"ל נפצע קשה במהלך ניסיון הבלימה ונפטר מפצעיו שלושה ימים לאחר מכן בבית החולים. סרן שילה ראוכברגר ז"ל, המשיך בלחימה וירה על מחבלים עד שפציעותיו הכריעו והוא נפל.

באחד מהניסיונות, המחבלים פתחו באש מסיבית מהפתח הראשי ממנו נפל לוחם שעלה ארצה להתנדב לצה"ל, סמל-ראשון שלמה רשטניקוב ז"ל.

במקביל ללחימה בחדר האוכל, בשעה 07:30, המחבלים ירו על המיגוניות הסמוכות למגורי לוחמים, לאחר שזיהו לוחמים בתוכם. המחבלים ניסו לפרוץ את דלתות המיגונית ע"י ירי טילי כתף, הנחת מטענים וירי מקלעים, הלוחמים הדפו את ניסיונותיהם וחסמו בגופם את הדלתות כדי למנוע את חדירתם.

בשעה 08:15 לערך, המחבלים הניחו מטען על דלת המיגונית הדרומית. כתוצאה מכך נהרג הלוחם סמ"ר דביר חיים רסלר ז"ל, שאחז את דלת המיגונית ומנע את כניסת המחבלים פנימה באמצעות גופו. בכך הציל 2 לוחמים שנותרו בחיים, אחד מהם נפצע.

פיצוץ המטען פגע במנגנון הנעילה של המיגונית הדרומית, וגרם לקושי בפתיחתה. בעקבות כך ירו המחבלים אל תוך המיגונית, אך משהבינו שאינם מצליחים לחדור אליה ויתרו על ניסיון הפריצה ועזבו את המקום. כמו כן, במיגונית נוספת ובחמ"ל בוצעו ניסיונות פריצה של מחבלים פנימה באמצעות ירי אך אלו היו ללא הצלחה.

שלב ב': הגעת כוחות תגבור, נסיגת המחבלים מהמחנה ותחילת תהליך פינוי פצועים (משעה 09:00 עד השעה 13:51)

בשעה 09:00 חמישה לוחמים על גבי רכב סיור הגיעו למחנה ובתוכו לא נתקלו במחבלים. הלוחמים סרקו את מרחב מגורי החיילים וחילצו שני חיילים מהמיגונית הצפונית לאחר שקראו לסיוע, ואלה חברו אליהם להמשך סריקות.

דלת המיגונית הדרומית שפוצצה נפתחה על ידי הכוח רק בשעות הערב באמצעות ערכת פריצה שאפשרה את פתיחתה רק בשעה זו.

מפקד הכוח חבר לחובש בחמ"ל והנחה אותו לפתיחת נקודת פינוי פצועים סדורה ולטפל בנפגעים בחדר האוכל. כמו כן, חילק את הלוחמים שלא נפגעו לחוליות אבטחה וטיפול בנפגעים.

סמוך לשעה זו, המחבלים החליטו לסגת מהמחנה ונפרסו במארב על צירי הגישה למחנה.

בשעה 10:30 מפקד הפלוגה התקשה להגיע למחנה לאור היתקלויות ומארבים בדרך, והתקשר לחמ"ל יחידה 669 לדיווח על כמות הפצועים במחנה, להעברת נקודות ציון וקריאה לסיוע ושליחת כוחות מסייעים.

בשעה 12:30 הקצין החניך במכללה לפיקוד טקטי, סגן מפקד פלוגה לשעבר, הגיע למחנה על אף אזהרות של מפקד הפלוגה על מארבים וחוליות מחבלים בצירי הגישה למחנה. עם הגעתו, תפס פיקוד על הכוחות במחנה. הוא הציב לוחמים בעלי מקלע מסוג 'נגב' להגנה במרחב משטח הרק"ם, ובחיפוי מעמדות הנמ"רים לאורך המחנה. כמו כן, היה אחראי על ארגון התהליך המבצעי לפינוי הפצועים.

בשעה 13:21 לערך, הקצין החניך במכללה לפיקוד טקטי חבר ברשת הקשר הפלוגתית למסוק פינוי של לוחמי יחידת 669, שנכנס לנחיתה בסמוך למחנה. בשלב זה, מפקד הפלוגה הצליח לנוע עם רכבו והתקרב למחנה יחד עם ארבעה לוחמים וקצינים מהגדוד.

בנקודה זו, 1.3 קילומטר מהמחנה, המ"פ ירד מהרכב ונע רגלית לעבר המחנה דרך הפרדסים הסמוכים. באותה השעה, צוות טיפול רפואי מיחידת 669 נכנס למחנה והחל בתהליך פינוי הפצועים.

שלב ג': הלחימה מחוץ למחנה והגעת צוות רפואי מיחידת 669 וכוחות תגבור נוספים (משעה 13:51 עד השעה 21:00)

בשעה 13:51 לערך, ארבעה פצועים דחופים פונו על גבי אלונקות. הקצין החניך במכללה לפיקוד טקטי וצוות הטיפול הרפואי של יחידת 669 נעו רגלית דרומה לכיוון מסוק הפינוי שנערך לנחיתה, מחוץ למחנה.

בדרכם, נפתחה אש משני מוקדים במקביל לעבר הכוח, מסוק הפינוי והמחנה. כתוצאה מכך, נפצעו שני לוחמים. הכוח השיב באש לעבר המחבלים ודיווחו אודות ההיתקלות ברשת הקשר הפלוגתית. מספר דקות לאחר מכן, צמד מסוקי קרב חברו לרשת הקשר הפלוגתית ודיווחו כי בעוד מספר דקות יהיו במוכנות לסיוע.

בשלב זה, כוח המ"פ, שנמצא כ-200 מטרים מנקודת ההיתקלות, שמע את צרורות הירי, שוחח עם הקצין החניך במכללה לפיקוד טקטי ופקד עליו להשיב באש לעבר האיום כדי למשוך תשומת לב, ולאחר מכן לנוע חזרה למחנה מתוך הבנה שיצליח לאגף את המחבלים ולתקוף אותם מאחור. המ"פ פקד זאת מחשש לירי דו צדדי בין הכוחות.

במקביל, מפקד צוות 669 שוחח עם מסוקי הקרב להכוונתם לירי על המחבלים. במשך מספר דקות, מסוקי הקרב פתחו באש לעבר מקורות הירי, מבלי לדעת שבסמוך למחבלים נמצא גם כוח המ"פ. מפקד הפלוגה שוחח עם הקצין החניך במכללה לפיקוד טקטי ודרש ממנו לחדול את האש, כדי שיוכל להתקרב ולחסל אותם בירי מטווח קרוב.

בשעה 14:03 לערך, כוח המ"פ זיהה שלושה מחבלים מטווח של 50-70 מטר, ביצע ירי וחיסל אותם. במקביל, הכוח בעמדת משטח הנמ"רים השיבו באש מקלעים לעבר המחבלים שירו לעברם וחיסלו ארבעה מחבלים נוספים.

בשעה 14:15 מסוקי הקרב חדלו את האש לאחר זיהוי כוח מפקד הפלוגה. מספר דקות לאחר מכן, מפקד הפלוגה נכנס למחנה וארגן את כלל הכוחות במחנה להגנה. בנוסף, חילק גבולות גזרה לחיפוי והגדיר לכל כוח את משימותיו – חיפוי ואבטחת הכוחות לצד המשך טיפול והכנת הפצועים לטיפול רפואי. לאחר מכן, פקד על הכנת הנמ"רים ללחימה.

מפקד הפלוגה פקד על הקצין החניך במכללה לפיקוד טקטי להנחית את המסוק במרכז המחנה יחד עם הכוח מיחידה 669 שאישר את היכולת לכך. פקודה זאת התבצעה אף על פי שההיערכות להגנה טרם הושלמה, וזאת לאור מצבם הרפואי ודחיפות הצורך בפינוי חלק מהפצועים.

בשעה 15:40 נחת מסוק פינוי במרכז המחנה ופינה 5 פצועים באורחים שונים לבית חולים.

בשעה 17:00 שוחח מפקד הפלוגה עם מח"ט גולני דאז, סקר לו את תמונת המצב וסיכם עימו על הגעת צוותי תגבור של סיירת גולני לגזרה ושליחתם להגנה על היישובים. מח"ט גולני פקד על מפקד הפלוגה לאבטח את עצמו ולהיערך לניתוק מגע מהמחנה ולקבלת פקודות להמשך.

בשעה 19:00 לערך, נחת מסוק נוסף במחנה ופינה את יתר נפגעי הפלוגה.

בשעה 21:00 הגיעו צוותים בפיקוד מפקד פלוגה בסיירת גולני לעיבוי ההגנה על המחנה ובמטרה לאפשר לפלוגה להתארגן ולהיערך להמשך לחימה.

עיקרי המסקנות שעלו מהתחקיר:

1.

מתקפת האויב שכללה ירי מסיבי לעבר המחנה וחדירה לתוכו, ריתקה את הכוח הפלוגתי ונטרלה את הסד"כ הלוחם במחנה עד השעה 10:00 לכל הפחות. בפועל, האויב השיג שליטה מבצעית למספר שעות במחנה מו"פ. כמו כן, גם לאחר דיווחי תצפיות אודות חדירת מחבלים במספר נקודות בגזרה הפלוגתית, כוחות ההגנה במחנה לא הצליחו לצאת ממנו במטרה להגן על היישובים בגזרה.

2.

לחימתם וגבורתם של הלוחמים במחנה מו"פ שיבשה את פעולות ההתקפה של האויב וצמצמה משמעותית את מספר הנפגעים בתוך המחנה. החלטותיהם ופעולותיהם ההרואיות של לוחמים ומפקדים, חרף פציעתם, באומץ לב ובחתירה למגע, תרמה להצלת חייהם של רבים, מנעה מהמחבלים לחדור לחדר האוכל ולמיגוניות וראויה לציון לשבח.

3.

כמו כן, הקצין החניך במכללה לפיקוד טקטי שהגיע מביתו, תפס פיקוד ובעשייתו הציל חיים ואפשר את רציפות התפקוד של הכוחות במחנה.

4.

פעולותיהם של הכוחות האוויריים ראויה לציון לשבח. הכוחות ביצעו פעולות להצלת חיים ופינוי פצועים תחת אש ובתנאי קיצון אשר הביאו להצלת חייהם של לוחמים נוספים, בעבודה מקצועית ובשיתוף פעולה עם כוחות היבשה.

5.

היעדר התראה מוקדמת לא אפשרה לארגן את הכוחות, וכתוצאה מכך המחנה לא היה ערוך להגנה באופן אפקטיבי. כמו כן, הכוח לא פעל בהתאם לתרגולת המבצעית, לא עובו העמדות בהתייחס ל'סימן מעיד' לפשיטה ולא התקיים מערך שיאפשר את הדיפת המתקפה של האויב. בעת הישמע התרעות "צבע אדום", השומרים בעמדות הש"ג והרק"ם הפקירו את עמדות השמירה ונכנסו גם הם למרחבים המוגנים.

6.

הפגיעה בפיקוד ובשליטה במחנה בשלב מוקדם בלחימה שיבשה את יכולות הפלוגה וכוחות המחנה להדוף את התקפת האויב. לכל אורך הלחימה, עד לפציעתם ונפילתם, המפקדים פיקדו מלפנים והובילו בגבורה את הקרב תוך הפגנת דוגמה אישית וחתירה למגע מול האויב.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (95%)

לא (5%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

1
יש לכתוב "ה' יקום דמו" ולא רק "זכרונו לברכה." אבינו מלכנו נקום ל.ע.י.נ.י.נ.ו. נקמת דם עבדיך השפוך - עכשיו, שהגלות תסתיים במהרה ללא שפיכת דמים וצער נוספים, אכי"ר.
מישהו

אולי גם יעניין אותך:

עוד בצבא וביטחון: