העולם עוקב בדריכות אחרי התפתחות הצי הסיני, ובמיוחד עם כניסתה לשירות של נושאת המטוסים החדשה פוג'יאן- עם יכולת לשאת מאות מטוסים, מטוסי קרב מתקדמים, מטוסי תרעה מוקדמת ומל"טים. יחד עם מערכות שיגור אלקטרומגנטיות.
אך כיצד מצליח מטוס כבד שנוחת במהירות אדירה לעצור בתוך מרחק של כ־150 מטר בלבד?
נחיתה על סיפון נושאת מטוסים היא פעולה עדינה ומדויקת עד כאב. כל מטוס קרב שמיועד לשירות צי מצויד בוו עצירה חזק המחובר לחלקו האחורי; משימתו היא לתפוס אחד מארבעת כבלי הבלימה המתוחים לרוחב הסיפון. הכבלים עשויים חוטי פלדה עמידים מאוד מרווחים זה מזה בכ־15 מטרים, והטייסים מכוונים בדייקנות אל הכבל השלישי, שנחשב לבטוח והיעיל ביותר.
הקסם האמיתי מתרחש מתחת לסיפון: קצות הכבלים מחוברים לצילינדרים הידראוליים ענקיים. כאשר וו העצירה תופס כבל, הכבל נמתח והצילינדרים פועלים לספוג את האנרגיה הקינטית האדירה של המטוס. התוצאה, עצירה דרמטית ובלתי נתפסת: מערכת הבלימה מסוגלת להביא לעצירה מטוס במשקל כ־24,500 ק"ג הניצב במהירות כ־241 קמ"ש, בתוך כשתי שניות ובאורך של כ־96 מטרים.
בעת המגע עם הסיפון הטייס לא מאט, אלא דוחף לכוח מלא. זהו צעד שנראה מנוגד לאינטואיציה, אך הוא הכרחי: אם וו העצירה לא יצליח לתפוס כבל אירוע מסוכן שבו המטוס ממשיך הלאה מבלי להיאחז המטוס חייב להיות במהירות מספקת כדי לבצע המראה מידית ולנסות נחיתה חוזרת.
מערכת הכבלים, הציוד ההידראולי האדיר, ההדרכה המדוקדקת כולם משתלבים יחד לכוח עצירה. זהו יישום מרשים שמאפשר למטוסי הקרב לנחות גם על סיפון של כ־150 מטר.
0 תגובות