בעקבות אירועי השבעה באוקטובר ומתקפת הפתע, השלים צה"ל סדרה נרחבת של תחקירים ושינויים מבצעיים מקיפים בכל זרועות הצבא, הפיקודים ואגפי המטה. מסמך הלקחים המרכזי מפרט את אופן יישום המסקנות – החל משינוי עומק בהערכת המודיעין ובמבנה אמ"ן, דרך בניית מערכי ההגנה ביישובים, ועד לעדכון תפיסת האש, ההגנה וההתקפה בכלל החזיתות.
אמ"ן: התרעה בראש סדר העדיפויות וטיפוח "הספק העצמי"
- שינוי בייעוד וערכי הארגון: הצבת משימת ההתרעה מפני מלחמה, פעילות עוינת או איום העלול לסכן את המדינה בראש סדר העדיפויות כאחריות המרכזית של אמ"ן. נקבעו ארבעה ערכים מובילים: אחריות, מקצועיות, ענווה ואמת.
- עדכון תפיסת ההתרעה: אימוץ מודלי התרעה המתמקדים בשינוי מוכנות האויב, תוך הפחתת המשקל שניתן להערכת כוונותיו או ל"סימנים מרגיעים". הוקם חמ"ל התרעה אמ"ני רב-זירתי ורב-דיסציפלינרי ליצירת תמונת מודיעין אחודה ("תמונייה").
- תרבות "המעשה המודיעיני": הנחלת גישה ביקורתית וספקנית בחדרי הדיונים ובהכשרות, מתן דגש על העצמת הוויכוח והספק העצמי, זיהוי "איתותים מהמציאות" (מידע שאינו מתיישב עם הציפיות) ומתן מקום לקולות שונים.
- תפיסת האיסוף ומרכזי המודיעין: הסתמכות על יכולות מרובדות המשלבות טכנולוגיה מתקדמת עם מודיעין מהשטח. הקמת מרכזי מודיעין ביחידות האיסוף ליצירת אתגור הדדי ומתח הערכתי בין גורמי הקהילה.
פיקוד הדרום: פירוק חמאס, עיבוי המכשול וארגון מחדש של השטח
- חיסול שרשרת הפיקוד: בשיתוף חיל האוויר, אמ"ן ואגף המבצעים, חוסלו 4 ראשי זרוע בחמאס, 17 מפקדי חטיבות, כ-60 מפקדי גדודים וכ-300 מפקדי פלוגות.
- שדרוג הגנת היישובים: שודרגו תשתיות ביטחון (גדרות, תאורה, מכ"מים, עמדות ממוגנות) במרחב עוטף עזה. מחלקות ההגנה והרבש"צים חזקו באמצעי לחימה, רחפנים ואפליקציית "נץ" המוצפנת.
- תפיסת "מגן 46" והעורף: הגדלת היקף האימונים לצוותי הכוננות משניים לשמונה בשנה, הצבת אמבולנסים ממוגנים ביישובים, הגדרת "תיק הגנה" לכל יישוב והקמת משל"טי הגמ"ר חטיבתיים.
- הקמת מוצבים וארגון המרחב: הקמת כ-40 מוצבים חדשים בשטחים שולטים לאורך נתיבי ההתקפה הצפויים של חמאס, לצד פריצת עשרות קילומטרים של צירי תנועה מבצעיים.
- תשתיות ותת-קרקע: הקמת מכשול פיזי וטכנולוגי מסיבי מעל ומתחת לקרקע. שוכללה שיטת הקידוחים השיטתיים עם ביצוע של למעלה מ-4,000 קידוחים לאיתור מנהרות, לצד השמדה נרחבת של תשתיות תת-קרקע לאורך "הקו הצהוב" (בהן מנהרות בבית חאנון ומנהרת "דרור לבן").
חיל האוויר: הכפלת הכוננויות והידוק השותפות עם היבשה
- היערכות לתרחישי פתע: הגדלת סדר הכוחות הנמצא בכוננות מיידית פי 4 עד פי 6 ביחס לערב המלחמה, ניסוח פקודות ייעודיות והרחבת ביזור הסמכויות לדרגי השטח.
- להק השתתפות וגבולות: הקמת להק ייעודי להעמקת השילוב עם כוחות היבשה והפיקודים המרחביים. נבנו בנקי מטרות ותוכניות אש מוכנות מראש לקיצור זמני התגובה בגבולות.
- קיצור זמני מענה: העברת טייסת מסוקי הקרב 190 ("מגע הקסם") לבסיס רמת דוד (כנף 1) לשיפור הזמינות בגזרות הצפון והגבולות.
- הגנה ברום הקרוב לקרקע: פריסת מאות מכ"מים ואמצעי גילוי חדשים להתמודדות עם איומי כטב"מים ורחפנים, כולל הקמת מביאות בפיקודים המרחביים לסגירת מעגלים מהירה.
אגף המבצעים: פקודה מטכ"לית חדשה ודגש על הפעלת אש
- תרגול רציף: הגדלת מספר התרגילים המטכ"ליים ובחני הרמטכ"ל בהפתעה, תוך בדיקת יישום הלקחים והפעלת סד"כ בזמן אמת.
- עדכון תפיסת ההגנה: כתיבת פקודה מטכ"לית חדשה המרחיבה את סמכויות המפקד בשטח להפעלת אש מיידית ומסדירה מענה מבוסס כוננויות באוויר, בים וביבשה.
- סטנדרט מבצעי: הגדרת דרישות מחייבות לכשירות, כוננות ותרגולות של כלל המפקדות המבצעיות.
פיקוד הצפון: תפיסת "צבא לפני אזרחים" והתבססות בסוריה ולבנון
- שינוי תפיסת ההגנה: מעבר לפעולה יזומה למניעת התבססות אויב במרחב המשפיע על העורף.
- טיהור דרום לבנון: פעילות אוגדות 91 ו-36 בקו הכפרים הראשון ליצירת מרחב אבטחה עמוק וצמצום תשתיות הטרור.
- התבססות בסוריה: בעקבות נפילת משטר אסד, נכנסו כוחות אוגדה 210 תוך 12 שעות לשטח סוריה, הקימו 10 מוצבים קדמיים וביצעו עשרות מבצעים לסיכול איומים והרחקתם מרמת הגולן.
- חיזוק יישובי הצפון: שלוש סדר הכוחות במחלקות ההגנה ביישובים, הצטיידות ברחפנים ובאמצעי לחימה, והקמת יחידות תגובה מהירה ("פרא" ו"דבורה") המורכבות מלוחמים תושבי האזור.
פיקוד המרכז: "היישוב כמבצר" ומלחמה בתשתיות הטרור
- עיבוי רכיבי הביטחון: שדרוג מרכיבי ההגנה ביישובים ובצירים, תוך ביצוע פרויקט להפרדת הכפרים ביהודה ושומרון מגזרת הבקעה והעמקים.
- הפיכת מחנות למוצבים: כחלק מלקחי התקפת נחל עוז, שונו פריסת הכוחות והגדרת המחנות הצבאיים למוצבים מבצעיים.
- מבצעי סיכול נרחבים: יציאה למבצע "חומת ברזל" לפירוק תשתיות הטרור במחנות הפליטים ג'נין, טולכרם ונור א-שמס, תוך שמירה על אחיזה מבצעית ומנגנוני מעקב רציפים למניעת שיקומן.
חיל הים: חגורות הגנה מרובות ויחידות סיור מתקדמות
- ארגון המרחב הימי: חלוקת המרחב לחגורות הגנה המגבות זו את זו, תוך שדרוג מערכי הגילוי והתקשורת.
- הידוק הקשר עם היבשה: פריסת כוחות בנקודות הזנק סמוכות לחוף, הקמת יחידה חופית בעלת עבירות גבוהה, והתקנת מערכות שו"ב מתקדמות על כלי השיט (כגון ה"דבורות") לסנכרון עם פיקוד הדרום ואוגדת עזה.
- הגנה התקפית וכלים חדשים: הקמת יחידת "נץ" לאיסוף קרבי קדמי, ושילוב כלי שיט חדשים – כגון כלי היירוט "סייפן" של יחידת סנפיר וספינות "שלדג סימן 5" להארכת משך השהייה והטווח בים.