יהודה גלר בביצוע לייב לשיר על אסון מירון

הַר שֶׁל שְׁאֵלוֹת, שׁוּם דָּבָר לֹא מוּבָן,
עוֹד נֶפֶשׁ זוֹעֶקֶת בַּמָּסָךְ שֶׁל עָשָׁן,
הִתְחַלֵּף לוֹ בִּין רֶגַע הַקֹּדֶשׁ לָחוּל,
אֵפֶר וְעָפָר כִּסּוּ אֶת הַכֹּל.
לְבָבוֹת נִרְגָּשִׁים וְעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת,
הֻחְלְפוּ בִּכְאֵב, בְּיָדַיִם רֵיקוֹת,
הַנְּשָׁמָה חֲנוּקָה וְאֵין פִּתְרוֹן,
נוֹתַר לוֹ הָהָר, עוֹמֵד לוֹ בְּלִי רוֹן.

עַד אָנָה ה', אָנָּא שָׁמַע תְּחִנָּתֵנוּ,
קוֹל שֶׁבֶר נִשְׁמָע, אַיֵּה נֶחָמָה?
עַד אָנָה ה', לְךָ תְּפִלָּתֵנוּ,
הַכֹּל נֶעֱצַר, רוֹעֶשֶׁת הַדְּמָמָה

אֵיךְ יוֹם הַשִּׂמְחָה הִשְׁתַּנָּה לוֹ כָּעֵת,
אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ? אֵיךְ אֶפְשָׁר בֶּאֱמֶת?
זוֹהִי שְׁעַת הַדְּחָק וְקָשֶׁה לְהַקְשִׁיב,
אוּלַי אֵין טַעַם הַשְּׁאֵלוֹת לְהָשִׁיב.