מיאוש נפשי ורוחני לסיכוי ותקווה

במוסדות 'אור - חדש', נמצאים כיום במגמת פיתוח והתרחבות, כדי לאפשר הגדלת הקליטה של בנות נוספות, זאת לאור הצרכים המתעוררים בשטח. בשיחה עם ההנהלה הנוכחית הרב דב סוקולובסקי והרב יעקב גנזלר, מתברר לנו כי היוזמה להקמת המוסד כבר החלה מלפני כמעט 60 שנה, ומאז הוא צמח והתפתח לממדיו הנוכחיים.

הם מספרים לנו כי הרבנים הגדולים הרב משה תנעמי שהוא מרא דאתרא ושותפו הרב יהודה מלמד שהיו תלמידים חביבים של הגה"צ רבי אליהו לאפיאן ז"ל, התעוררו מיזמתם לפני כמעט 60 שנה לפעול בנושא בראותו את השבר הרוחני הגדול ששרר אז, כדי לתת מענה לאלפי בנות שהסתובבו אז ברחבי הארץ ללא הכוונה ומשענת רוחנית. בנות שחלקן הגיעו ללא הורים מארצות ניכר לאחר השואה הנוראה או שעלו מארצות ערב, וכן משפחות שהגיעו עם ההורים, אך בדרכן ארצה ולעתים עוד קודם לכן, חלה התרופפות בשמירת המצוות, אצל הילדים ולעתים גם אצל ההורים, וכך משפחות רבות עזבו את הדת ואף התפקרו ויצאו לתרבות רעה.

בעוד בקרב הילדים והבחורים נעשתה פעילות רבה ע"י מספר גופים כדי לקרבם לשמירת תורה ומצוות, ע"י רישום לת"ת וישיבות ועוד, אצל הבנות נותר התחום פרוץ וממתין ליד מכוונת שתיטול יוזמה ותחולל מהפכה בנושא.

היחידי שעבד בגופו ללא לאות, עוד לפני כל פעילות ממסדית, היה הגאון הרב תנעמי שפשוט עבר מרחוב לרחוב משכונה לשכונה ומעיר לעיר, ודיבר עם הורי הבנות, ועם הבנות עצמן, קרב אותם הזמין אותן לביתו, הפנה אותן לבתי יעקב שונים ברחבי האזור, וכך כמפעל של איש יחיד הוא קֵרב המוני בנות עד שהוא ראה שחייבים לפתוח מוסד מסודר וכך נולדה היזמה לפתוח קרית חינוך מפוארת שתענה על כל הצרכים הנ"ל.

ואכן כאמור הרבנים שלא היו יכולים להישאר אדישים לנושא פנו אל רבם בשאלה ודרישה מה וכיצד לייצר שינוי בנושא זה. הרב לאפיאן הציע להם להקים מוסד מתאים, וכך ביחד נרתמו למשימה הכבירה והחדשה שעמדה בפניהם, כשהרב לאפיאן מכהן כנשיא המוסד.

#"והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד"

ההתחלה הייתה לפני כחמישים וחמש שנים בשכירת דירה קטנה וצנועה ששימשה כפנימייה, ומשם זה התפתח בהדרגה, כשבשנים הראשונות, הרב תנעמי והרב מלמד עוסקים גם ברישום גם בניהול המוסד וגם בגיוס הכספים.

לאחר תקופה קצרה נפתח גם בית הספר "תיכון אור חדש" ובמהלך השנים הללו נפתחו עוד ועוד כיתות, עד שברבות השנים הוקם קמפוס שלם של קריית החינוך ברכסים המוכר לנו כיום.

בעוד שבשנים הראשונות הפנימייה שימשה בעיקר לקירוב, כלומר, עבור בנות שהתחזקו ביהדות וחזרו בתשובה, עם השנים, ובעקבות הצורך והביקוש, אור - חדש התאים את עצמו והחל בהדרגה לקלוט גם בנות מבתים של שומרי תורה ומצוות הזקוקות למקום יותר מכיל ומכוון, מקום הנותן עוצמה ובטחון לבנות שלא קיבלו זאת במקומות אחרים. ניתן לומר שכיום בנות רבות מאד באור חדש, הן מבתים חרדיים וזוכות לתמיכה רגשית והכוונה רוחנית.

הרבנים מדגישים מדגיש במהלך השיחה אתי, כי הבנות שמגיעות לשהות וללמוד אצלם, חלקן באו בגאוה לאור חדש כשהן מתחילות ברגל ימין ובהצלחה, וחלקן היו כמעט על סף יאוש, כשהתודעה הפנימית שלהן בהגיען, היא: 'אני לא יכולה ולא מסוגלת לכלום', או 'לא יצא ממני שום דבר' וכדו', וזאת אחרי שנות לימודים מלאות כשלונות במקומות אחרים. הדבר מתבטא ביכולת הלימודית שלהן ובעמידה בעבודות ומבחנים. וראה זה פלא, לאחר שהן מגיעות אל אור חדש, הבטחון העצמי והמבנה האישי שלהן נוסק, והן מסיימות בגרות עיונית מלאה, כולל כמובן מתמטיקה ואנגלית ברמה של 5 יחידות.

הרב גנזלר מוסיף כי "משרד החינוך משתמש במוסד שלנו כסמל ודוגמה למוסד שלוקח בנות, גם מהעשירונים הנמוכים, והופך אותן למסוגלות ויכולות שוות ערך לבנות המגיעות מהעשירון העליון. ובמשרד החינוך כבר מציינים בשנים האחרונות בהתפעלות בלתי מוסתרת את אור חדש כבית ספר פנימייתי המגיע להישגי ציונים הגבוהים ביותר בכל בתי הספר בארץ!"

הרב סוקולובסקי, מציין בהתרגשות בלתי מוסתרת את ההכרה הרחבה במוסד גם ע"י גופים ממשלתיים שונים בעולם, וזאת לאחר השתדלות נמרצת ללא לאות של הגאון הרב תנעמי נשיא ויו"ר המוסד. כך לדבריו, "תחילת בניית הקמפוס החדש והמפואר מומנה ע"י ממשלת ארה"ב, זאת באמצעות הקרן של הנגיד הרב וולפסון שהכירה מקרוב את מפעלות הרב תנעמי והוקירה אותם מאד. כשארה"ב תרמה 2 מיליון $ לשם כך.

אך מעבר לכך, לצורך מימון העלויות הרבות, יוצא הרב תנעמי לאורך השנה לגייס כספים בחו"ל, כדי לספק מענה מיטבי וברמה הגבוהה ביותר עבור הבנות. חדר האוכל אצלנו הוא ברמה גבוהה ביותר, כאשר כל יום בארוחת הצהריים אנו מספקים להן 3 סוגי מנות עיקריות בשריות. כך גם התנאים שבפנימייה הן ברמה של בית מלון. וזאת אמרו לי מנהלי מוסדות אחרים שסיירו במקום, ויצאו מגדרם מהתפעלות."

פרק גיוס התרומות בחו"ל הוא מצדיק סדרת כתבות בפני עצמה, לאור המסירות הבלתי נתפסת של הרב תנעמי שליט"א לאורך שנים כה רבות לכתת רגליו ממקום למקום על כל הקשיים הפיזיים והנפשיים הכרוכים בכך ומי שקצת התנסה בזה מבין את ההערכה העצומה שיש לכל בוגר ובוגרת עובד ועובדת באור חדש לאורך כל השנים להרב תנעמי שליט"א.

אי אפשר שלא להזכיר יהודי גדול, צנוע ועניו, שפועל כבר למעלה משלשים שנה ללא לאות, תוך כדי הפקרת חייו האישיים רק לטובת בנות אור חדש, וזאת שלא ע"מ לקבל פרס, הרב שמעון שמש שליט"א, שאמנם היה גר בעבר קרוב למוסד אך כבר לפני שנים רבות מתגורר במרכז הארץ, ואעפ"כ לבו ונפשו בתוככי המוסד, והוא נוסע ברוב תקופות השנה לכל רחבי העולם, וכל משפחתו נושאת בעול הכבד הזה, כאשר חלק עצום מהעול הכספי של המוסד מונח על כתפיו. הוא זכה לשמש כמה מגדולי הדור ממש, זצ"ל ושליט"א, וכל מעשיו הם ע"פ הנחייתם הטהורה, וכך הוא זוכה לס"ד רק בזכות דבקותו במטרה ודבקותו בגדולי התורה.

#תמיכה רגשית וכלכלית לאורך החיים

אך לדבריו מענה זה אינו מסתכם במסגרת הפנימייה והלימודים בלבד, אלא הוא מתרחב הרבה מעבר להם. כך למשל הוא מרחיב כי "הבנות מקבלות תמיכה רגשית לאורך שנות לימודיהן ואף לאחר מכן כמו הורים ממש, כאשר בכל בעיה המתעוררת להן במהלך החיים לאיו"ש והן זקוקות לסיוע כזה או אחר, הן יודעות שיש להן כתובת לפנות אליה והן אכן מרגישות כך שיש להן אבא ואמא לכל בעיה בחיים, כשהדבר יכול להתבטאות גם בשידוכי ונישואי ילדיהן ועוד. לצד התמיכה הרגשית וכחלק ממנה אנו גם תומכים בהן כלכלית, זה מתחיל בהוצאות שחלקן נדרשות להן במהלך הלימודים, כמו ביגוד ספרים וכיו"ב, אך זה נמשך גם לאחר מכן, כשהבנות שמסיימות אצלנו מקבלות סיוע ומימון ללימודי המשך. כשהן נישאות הן מקבלות חבילת סיוע הכוללת רכישת מוצרי חשמל ועוד".

עוד הוא מספר כי "קרה לא אחת שאף רכשנו דירה, באמצעות תורמים שלנו, לבוגרת שנישאה, כאשר הייתה באמת זקוקה לסיוע הזה." וזאת כאשר הרב תנעמי בלבו הענק לוקח על עצמו את העול הלא הגיוני הזה ועושה הכל עבור הבנות כאילו הם בנותיו ממש.

הצוות בקרית החינוך מציין כי "במסגרת הסיוע הרגשי עומדות לרשותנו כל בעלות המקצועות הרלוונטיים: מעובדות סוציאליות, פסיכולוגיות, מטפלות רגשיות, מדריכות, מורות, עד לחונכות וכיו"ב. המורות אצלנו מתמסרות לבנות בצורה נדירה, וכמובן מזמינות אותן לשבתות. בת שיש לה בעיה היכן לשהות בשבתות בהן לא מתקיימת פנימייה ו/או בחגים, תמיד יש לה כתובת. אין מצב שהבת נשארת ללא מענה, או שאחת המורות או המנהלת או גורמים אחרים מהצוות עד המנכ"ל יזמין אותה! תמיד יהיה מי שיזמין אותה באהבה רבה לשבת"

הבנות שנמצאת אצלנו מקבלות חינוך עמוק שמסייע להם בהפנמת הערכים היהודיים שעליהן הן יבססו בהמשך את הבית שהן יקימו, כך שהן יוצאות מכאן בעוז ובגאון חדורות מטרה להקמת בתים של תורה וירא"ש. כמובן שאצלנו הן גם מצליחות לרכוש תעודת בגרות מלאה כדי שיוכלו ללמוד אח"כ תוא"ר, זאת במטרה שהן יוכלו להתפרנס ולפרנס בכבוד, דרך כל מקצוע בו יחפצו.

לאחר שעות פעילות בית הספר, במהלך שעות אחה"צ אנו מקיימים מבחר של פעילויות מגוונות, בהן: חוגים לרכיבת סוסים, בריכה, גרפיקה, פאנות, אפיה, תפירה, שירה, נגינה ועוד. דרך הפעילות בסדנאות אלו, אנו משלימים להם את הדרך למקצוע כשבאמצעותן אנו גם מאבחנים, כל בת למה היא נמשכת ומה מתאים לה מבחינת לימודי מקצוע ברמה המעשית. מדי פעם מתקיימות עבורן הרצאות ייחודיות, או ימי עיון של העצמה רוחנית באמצעים חווייתיים שונים, בהן הצגות, מופעי סטנד אפ ועוד, כשתכנים אלו מסייעים ותורמים לחיזוקן והעצמתן הנפשית והרוחנית.

הקמפוס עצמו מצויד בבריכה מרהיבה! לצד חדר כושר מפואר ומודרני, אולם ספורט ענק, מדשאות ומתקנים שונים לפעילות ספורטיבית. למעשה במשך כל שעות אחה"צ יש להן פעילויות מגוונות שמעסיקות אותן ברמה מלאה. אחת לשבוע הבנות יוצאות לפעילות או סיור בטבע. הן כ"כ אוהבות את המקום, עד כדי כך שכשמגיעות שבתות החופשה (אחת לשבועיים), הן מתקשות לעזוב ולנסוע לבתיהן.

"הייתה אצלנו בת שמאוד התקשתה בלימודים, והצוות המטפל עלה על כך שמדובר בבעיה רגשית החוסמת לה את היכולת לקלוט את החומר, לאור זאת הוחלט כי היא תלמד את הלימודים הללו כשהיא שוהה בבריכה. ואכן לקחנו אותה ללימודים ארוכים בבריכה יחד עם מורה אישית, כך היא עשתה את כל הבגרות מהלימודים בבריכה, כשהיא שוחה בבריכה ועושה הפסקה של לימוד לחצי שעה, וכך שוב חוזרת לשחות ואז לעוד חצי שעה של לימודים, כך לסירוגין עד שהיא סיימה ללמוד את כל החומר ולדעת אותו כראוי והייתה מוכנה לבחינה בבגרות."

הצוות מוסיף עוד כי "בסוף שנה"ל זוכות אצלנו הבנות לימי נופש במשך שבועיים בחוויות השמורות איתן לאורך כל השנה! השנה (תשפ"א) היו הבנות במסגרת ימי נופש אלו במתחם נופש של צימרים יוקרתיים במושב גורן והבנות התבטאו: "כמו גן עדן!'"

במהלך השיחה מסופר לי על מקרה שאירע לאחרונה: "בת ממוצא אנגלי שלא הסתדרה עם הוריה, ולא נמצא לה בית ספר מתאים בארץ, גם בגלל קשיי שפה, וכך היא עברה מבית ספר לבית ספר והחלה להידרדר רוחנית. אחותה הגדולה סידרה לה אפשרות לנסוע לדודתה באנגליה ולחיות אצלה במשך שנה"ל, הבעיה הייתה שמדובר בבית רחוק משמירת תורה ומצוות. אבל לא הייתה ברירה, והיא כבר הייתה מאורגנת עם מזוודות לנסוע ללונדון, אך יום לפני הטיסה אמרה אחותה, 'שמעתי דברים נפלאים על אור חדש, בואי נבדוק אותם רגע לפני..'. היא עצרה אצלנו בדרך לשדה התעופה!! ממש לפני שעלתה על הטיסה, והלא יאומן קם וקרה! היא נשארה באור חדש "לניסיון" שנמשך עוד שנה ועוד שנה ועכשיו היא סיימה שנת לימודים נוספת בהצלחה מרובה. ההצלחה שלה בולטת במיוחד בגלל חוסר התמיכה מהבית, קשיי השפה והמצב הרגשי והרוחני בו היא הגיעה אלינו."

הצוות נזכר בסיפור נוסף, מרגש ודרמטי במיוחד: "הייתה אצלנו נערה שהגיעה מבית עשיר, אבל עם שנאה לדת ולכל דבר שבקדושה, היא הגיעה אלינו כי היא נמשכה לתורה ומצוות ובבית לא אפשרו לה זאת. ובאור חדש היא פרחה. ערב פסח, הצוות רצה להזמין אותה לליל הסדר, אך הוא נתקל בהתנגדות מצדה, היא הודיעה לכולן כי למרות ההתמודדות והמחיר שזה צפוי לגבות ממנה היא בוחרת לשהות בבית. הצוות ניסה בכל זאת לדבר איתה ולנסות לשכנע אותה שתישאר בפנימייה שם יהיה לה יותר קל, אך היא התעקשה בטענה שהיא רוצה שהוריה יראו וידעו מה זה ליל הסדר וכיצד הוא נראה. ההורים כמובן התנגדו להכשרת הבית לפסח, אז היא הכשירה לעצמה רק את החדר שלה והכינה אותו היטב לחג.

כל הצוות התגייס לסייע וכל אחת הכינה חלק אחר מהדברים והמצרכים הנדרשים לקיום ליל הסדר כהלכתו: מצות, יין, מרור, חרוסת, סימני הקערה, תבשילי חג, סלטים, בכמות שתספיק עבורה ותוכל גם לתת ולכבד את הוריה, כמובן עם כלים מתאימים והגדות, וכל מה שנדרש. כאשר הלבבות של כולנו המו בתקווה שאולי בכל זאת יקרה נס וזה יצלח, אך כולנו חששנו מכישלון. בערב החג שעות ספורות לפני הדלקת נרות, היא התקשרה אלינו סוערת ובוכה. ההורים שלה מתנגדים לכך שהיא תערוך את ליל הסדר בבית, ואין על מה לדבר. ניסינו לשלוח את בעלה של אחת המורות שגר ברכסים להזמין אותה לביתם, אך היא המשיכה להתעקש ולומר שהיא תישאר בבית ותעשה בכ"ז את ליל הסדר בחדרה. היא הדליקה שם נרות, ועשתה את ליל הסדר לבד בחדרה כשדמעותיה זולגות ללא הרף על לחייה.

כבר למחרת החג, הגיעו אליה מורות לבקר בביתה ולהביא לה אוכל כשר לחג. וכך זה נמשך מספר פעמים במשך ימי חול המועד. ההורים שראו את ההתמסרות של הצוות כלפיה, לא באופן חד פעמי, אלא שוב ושוב, לא יכלו להישאר אדישים, ולאט לאט נשבר הקרח, אך עדיין לא הסכימו להכיר בתהליכים הרוחניים שבתם עושה. אחרי שנה היא סיימה את הלימודים שלה אצלנו ועברה מאור חדש לסמינר, שכעבור תקופה קצרה היא התארסה עם בחור ישיבה חשוב!! ההורים בקושי הסכימו לבוא לאירוסים, כי הם התנגדו לאורח החיים שלה, אבל אז הם שוב נתקלו בצוות, והם שוב ראו את המסירות המופלאה יוצאת הדופן של הצוות איך הוא מלווה אותה בחום ומעניק לה את כל מה שהיא צריכה, אפילו מתנות זהב הצוות קנה לה כדי שהיא תרגיש כלה שווה בין שוות.

ואז ההורים נשברו.

ובכו כמו ילדים. "מעולם לא ראינו אנשים זרים כ"כ דואגים לילדה שהיא תלמידה לשעבר בכזו מסירות ללא תמורה". ובאותו מעמד ההורים נרשמו לסמינר של ערכים.

היום מדובר בבית יהודי לכל דבר. משפחה שלמה לדורותיה התהפכה לטובה רק בזכות המסירות של המורות, לתת לילדה הרגשה שהיא בת שלהן לכל דבר ועניין.

סיפור קלאסי טיפוסי נוסף עולה במהלך השיחה, ארבע אחיות שהייתה אצלן מצוקה קשה בבית והגיעו לאור חדש והתגוררו בפנימייה במשך תקופה מסוימת. במהלך שהותן בפנימייה, המנהלת וצוות המורות טיפלו וסייעו לא רק בתלמידות, אלא גם בהורים! דאגו לטיפולים נכונים ותמיכה בהורים ובכל הבית, ובהכוונה מקצועית הבית שב לאיתנו להיות בית חם ואוהב, והבנות חזרו להתגורר בבית והמשיכו כאקסטרניות בגאווה עצומה באור חדש. כשהן קוראות לזה: "בית הספר להורים שלנו!"

לסיכום מציין הצוות הניהולי כי כל מורה מרגישה שמלבד הילדים שיש לה בבית יש לה עוד 20 בנות פרטיות שלה, ולכן יש מורה שכל שבוע תאפה לבנות עוגה וחלות לשבת, ויש מורה שתלמד עם כל אחת בנפרד לשיעורי הבית שלה! ויש מורה שתגיע כל אחה"צ לשחק עם הבנות!!!! האמון הבלתי מסויג שיש לצוות בבנות והאהבה העצומה שהן רוחשות להן מרוממות את הבנות לפסגת ההצלחות

החוויה הינה רב גונית גם בלימודים וגם בחיי הפנימיה, כך שתלמידות רבות שאינן זקוקות לפנימייה מבקשות להיכנס לפנימייה לאור רמת החיים והחברה הטובה שם!

הביקוש ב"ה גדול ואנו נמצאים בעיצומו של תהליך הרישום, כשכבר בשבועות הקרובים הוא עומד להסתיים, וצריך לדעת שבסה"כ מספר המקומות העומד לרשותנו הוא מוגבל עם תחרות על כל אחד מהם היא גבוהה מאוד ולכן יש אצלנו עדיפות למקדימות להירשם