תפקיד הגמרא הוא לפרש את המשנה - כלומר האמורא שבגמרא הוא מפרש את המשנה, הוא מרחיב ומסביר את החלקים החסרים במשנה.
למעשה - יש כאן תובנה חשובה מאוד!
כאשר אני ניגש לגמרא ורואה שאלה של אמורא או הסבר של אמוראים - אני צריך להבין שמה שגרם לאותו אמורא לבוא לכאן זו איזו מילה, או משפט או הלכה שכתובה במשנה שעוררה את תשומת ליבו.
מה קורה כאן? מה התחדש בהלכה הזו? יש כאן מילים מיותרות? אני לא מצליח להבין את המקרה של המשנה... מה רבי יהודה הנשיא בא לומר לי במשפט הזה?
זו בעצם הדרך של רבי לדבר איתנו ולתת לנו תובנות לא רק על ידי שנקרא את המשנה, אלא נתבונן מעבר למילים ונגיע להבנה.
אלא מה?
אנחנו לבד לא נצליח להבין את המשנה - בשום אופן! וזה בדיוק תפקיד הגמרא.
בלימוד גמרא אתה והאמורא הולכים יד ביד כדי להבין את דברי רבי במשנה.
אבל... גם הגמרא כתובה בקיצור. האמוראים לא מסבירים בפירוש מה הם רוצים.
זה למעשה התפקיד שלי, שלך, הלומד - להתבונן, לחשוב, ולהבין.
למה האמורא בא לכאן כעת? מה בדיוק הפריע לו? ומה בדיוק החידוש של האמוראים?
אולי זה נראה בהתחלה מסובך - אבל צריך להתרגל.
ניקח דוגמא מהחיים: משפחה נוסעת ברכב, לפתע האבא אומר בקול - ילדים, אני רואה ניידת משטרה. כשאבא ראה את הניידת מיד עלתה בו המחשבה - רגע, האם כולם חגורים לפי החוק?
שימו לב, אבא לא אמר 'כולם לחגור ומיד'. מה אבא אמר? 'נוסעים יקרים, יש כאן ניידת בהמשך', פתאום שומעים תכונה במושב האחורי, כל הנוסעים הבינו מה צריך לעשות, מיד כולם בודקים האם הם חגורים כחוק.
נשים לב, אבא אמר 'יש ניידת משטרה', והנוסעים הבינו שהשוטרים עלולים לבדוק האם הם חגורים. מיד כל אחד בדק שהוא באמת חגור כחוק ואין שום בעיה.
בלי שנשים לב - אנחנו חיים בעולם של הבנה וקודים.
כך להבדיל בלימוד גמרא, כשאני רואה שבא אמורא - סימן שיש בעיה. אני שם לב לשאלות של האמוראים, מה הם מחפשים.
האמוראים לא סתם מסבירים כדי שתדע, הם רוצים שתבין. שהמוח יכנס לפעולה... לכן הם שואלים אותך - מה דעתך? כאילו שהם אומרים לך 'בא נחשוב יחד', נראה את האפשרויות, בא נבחר את האפשרות הנכונה ונראה מה יוצא בסוף, מה המסקנה בסוגיה...
האמת, כל ההתחלות קשות - אבל זו באמת חוויה מדהימה!
0 תגובות